אהבה מקבילה – הצד שלה פרק שביעי

5802480fc2d7c.jpg

לחתונה שלי, לא הגעת. היית בטיול הגדול בדרום אמריקה. החברה’ סיפרו שאתה עושה חיים משוגעים ושנסעת לטיול לבד בלי בת זוג, רק אתה ותרמיל המוצ’ילרים שלך.

האמת? שמחתי שלא הגעת לחתונה. רציתי להישאר באושר שלי עם הרופא המתוק שלי, בלי תזכורות לאהבה קודמת לא ממומשת, שעדיין, בעיתות משבר, הייתי נזכרת בה וחושבת מחשבות “אילו”.

שנה אחרי החתונה נולדה לנו בתנו הבכורה והמתוקה. כמה מאושרת הייתי כשהחזקתי אותה לראשונה. כל כך קטנה ועגולה. פלומה זהובה על ראשה ועיניים גדולות וסקרניות שמביטות בי בפליאה.

כמובן שעשיתי הפסקה בלימודיי באוניברסיטה כדי לגדל את הקטנה שלי. יום אחד, יותר נכון, בוקר אחד, כשאני מרוטה מלילה בלי שינה, מצלצל הפעמון בדלת, אני גוררת את עצמי לדלת, מציצה בעינית ורואה …אותך.

הלב שלי דוהר לקראתך, מתלבטת האם לפתוח את הדלת, “רק רגע, כבר פותחת” אני קוראת ורצה להחליף לחולצה נורמלית, קצת להסתרק, לארגן את הבלגן.

הקטנה ישנה בעריסה, אני נגשת לדלת, אתה עומד שם עם דובי ענק בידיים .

“הי, שמעתי שהתחתנת, שנולדה לך תינוקת, באתי לחזות בפלא”

אתה נכנס לסלון הקטן שלנו, מלא זקן, עם הדובי הגדול, שאתה מניח בפינת החדר ליד התרמיל הגדול שלך. “לא ידעתי מה להביא, החברה שלי המליצה על הדובי הזה, אז מזל טוב!”

כל כך השתנית, פעם אחרונה ראיתי אותך בעזה, מאובק וסמכותי ומאוהב בקצינת הח”ן. אתה מספר על הטיול הגדול בדרום אמריקה, על האנשים שפגשת, על ההרפתקאות, על החברה החדשה.

אני מקשיבה לך, וגומעת אותך בעיניים כלות. מגישה לך שתייה ועוגיות, ופתאום מרגישה איך החולצה שלי נרטבת, מנסה להסתיר בידיים, כולי סמוקה מבושה. אתה מסתכל עליי ושותק .

“סליחה, חייבת להניק את הקטנה, מצטערת, תסלח לי בבקשה” אני קמה במהירות לחדר השני, מחליפה את החולצה, מרימה את התינוקת שלי וחוזרת לסלון, מה עושים עכשיו? אתה מעיף מבטים ממני אליה, נבוך מהמבוכה שלי. אני מביאה חיתול גדול, מנסה להניק כאילו אנחנו שני חברים טובים משכבר הימים וכאילו לא מפריע לי שאתה יושב אצלי בסלון ורואה אותי מניקה את התינוקת שלי …

אתה קם, ממלמל משהו בסגנון “אני חייב ללכת שיהיה בהצלחה עם התינוקת וכל זה, נדבר כבר”.

“כן, כן, תודה שבאת, נדבר”. אתה נס על נפשך וסוגר את הדלת אחריך. אני נושמת לרווחה.

שוקעת בכורסת ההנקה שלי, עוצמת את עיניי וחושבת את מחשבות ה “אילו” שלי, אילו רק היית קורא את המכתב שהשארתי לך על הכרית בערב לפני שהתגייסת, אילו היית יודע שאתה מושא אהבתי כבר שנים. אילו היית נענה לי שם בעזה, אילו היינו יחד, הייתה יכולה זו להיות התינוקת שלך ושלי.

 

לקריאת הפרק הבא – הצד שלו פרק שמיני, בבלוג של מידד פריינטא

לקריאת הפרק הקודם בבלוג שלי

 

nuriyot013net-net

מכאן ומשם, ובעיקר מהלב, הבלוג של: נורית בורגר ינאי

אישה, אמא, מכאן ומשם ומכל מקום מטיילת בדימיון, משוטטת בדרכי הנפש שלי, נושמת את האוויר שלנו וחולמת על צלילות הרים במקום אחר. כותבת למגירה ובעיקר במחשבה.

סיפורים נוספים של נורית בורגר ינאי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

הינך מעל גיל 18?

ליצירת קשר

ליצירת קשר