אנשי הלבבות הבודדים

57a4bc3e54d7b.jpg

בכל שישי, לקראת חצות-היום, היא יוצאת מן הדירה שלה, דירה קטנה עם חלונות לבנים ונקיים, עטורי אור וצל מן הבחוץ, לקנות פרחים ויין.

היא אוהבת לדלג מדרגות שתים שתים, שמלונת דקיקה ולבנה נושרת על העור החשוף, ולצאת אל הרחוב, לנשום עמוק את הקיץ המתנפל ולצעוד לאט אל המכולת.

בחוץ יש ריח של יום שישי.

היא צועדת בצל העצים הותיקים. שם התחיל הכל. שם הפנה את ליבו ממנה זה שלא הספיקה לו. שם גם נגמר הכל, כשהלב שלה נשרף לאפר דק.

במכולת המולה רגילה של יום שישי, חלות וחלב ועיתון, גבר קונה לאישתו טמפון ובחוץ על המדרכה ילדים מלקקים ארטיק. ״שתבוא עליהם הברכה וידעו שבת של משפחה,״ היא ממלמלת וצועדת בנחישות נמרצת אל דלי הפרחים. היא בוחרת את הלבן הכי מפואר, האדומים הכי צנועים, צהוב קנאי אחד ושני כתומים של שקיעה, זה ישתלב יפה בתכלת של שמים ופיסות ענן שמציצים מבעד הוילונות הארוכים. היא מסניפה את הריח אליה, אוספת עיתון צהוב ויין אדום, מסמנת לחנווני שירשום וצועדת על המדרכה הגוססת ששורשים זקנים קרעו אותה לגזרים וסדקים לאורך השנים.

פתאום חונקת אותה מועקה. היא מחישה צעדיה ואומרת לעצמה: ״עכשיו שרפו לך את הלב ילדה. שבי. לכי הביתה. עוד מעט הילדים יחזרו ואת תשמחי בחוכמתם התמימה.״

כשהיא צועדת הביתה בראש מורכן אל המדרכה היא סופרת את נקישות צעדיה על העלים, ורואה כי פיסה מליבה נשרה ונותרה זוכרת.

בלילה היין ימחק את הכל.

במוצאי שבת, לפני שהוא פותח את המכולת, מטאטא החנווני את המדרכה הזקנה משאריות האדם והנשורת ומבקש מאלוהים חמלה על אנשי הלבבות הבודדים שהחיים לוקחים מהם פיסה אחר פיסה של לב ורגש. שם הוא מבקש שימצאו את עצמם ושתבוא בהם אהבה לחיים, למי שאוהב ולמה שקיים.

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר