בסוף הקיץ שוב ארקוד בין ידידים

57c7dc26b75dc.jpg

הרבה זמן היא לא רקדה.
כשהיא רוקדת, המוסיקה נכנסת בעורקיה,
כאילו הייתה אלכוהול שמבעבע ולא נותן לרגליה לנוח.

לפעמים המוסיקה הזו הופכת אותה לבלתי נראית וגם לבלתי רואה
או אז היא מרגישה קלה כבצק שמרים שרידדו אותו דק דק, שקוף ממש.
אין עליו כלום כלום, לא אחריות וגם לא שכבת מגן של חמאה מומסת ורכה.
הנוזלים האדומים שבגופה הופכים לכוח שמנענע כל חלק בגופה,
ממרכז קדקודה עד לקצה הציפורן בבהונותיה.
כשהיא שומעת מוסיקה הגוף שלה בכלל כבר לא שלה, הוא של התווים והצלילים,
נע איתם כפי שהוא מרגיש אותם.
שם, בדיוק במקום הזה שהיא לא גוף ובקושי אוויר, הלב פועם בשאגות לביאה
והראש הופך לריק כאילו מישהו קרצף אותו לאחר שפינה את הבית וזרק את הרהיטים ממנו.
“עד סוף הקיץ 
אדע את התשובה, 
את פשר הקולות אלמד, 
את כל החלומות, 
אפתור את הפחדים 
בסוף הקיץ שוב *ארקוד*  בין ידידים. “
כך בדיוק היא מרגישה כשגופה אינו שלה.
כשמוחה מתרוקן ומרשה למנעד הצלילים שנשמעים ברחבת החיים
להתמזג עם כל חלקיקי הנשמה והגוף שבה;
הקולות נלמדים ביכולת זרימתם בה.
החלומות נושאים אותה לאין סוף שבילים ונהרות.
הפחדים נכחדים, בורחים מפני התווים הגבוהים והחדים
ומשאירים לב מתרגש ולא חושש לקראת הבאות.
היא מפסיקה לשאול ולחפש את התשובה, כי הגוף הזז בריכוז עצמי,
אולי מעט מופרז,
מספר לה שעם כל תשובה יגיעו עוד הרבה שאלות
והתשובה תמיד תהיה היא ובה.
כל שעליה לעשות זה ללכת בעקבות המוסיקה שהיא כותבת ומלחינה בתוכה.

( * במקור *אשב* בין ידידים)

 

 

נעה

לב פתוח, הבלוג של: נעה גביש

זה הלב שלי ויש בו מקום לכולם, מכל הסוגים, לאהבות מכל המינים והזנים השונים שלהן.כאן ארשה לעצמי לדבר, לשיר ולספר אהבה איטית, כועסת, שונה, אישית, כללית וגם אהבה עצמית של אדם לגופו ונפשו.

סיפורים נוספים של נעה גביש

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר