דלת

59284cfcba9ca.jpg

את הלכת

ואני בהיתי בסוף

בלי לומר דבר.

אצבעותי המרוסקות מן הטריקה

יגששו לחפש את הדלת שנפתחת כשדלת אחרת נטרקת,

אצבעות שמצאו את דרכן תחת עורי,

מפיצות בבשרי שמחה,

יש בך מקום שזוכר,

יש בי תקווה שבלשון נטרפת מתאווה עוד תבואי אלי נדרכת כקפיץ ונעזבת,

פשוטת ירך שמתבייש לשאול ולב שמרגיש את התשובה.

תנסח בשורות קצרות, אמרת, יותר קל לזכור ככה, מילים מתפלגות לסימני פיסוק ודמיונות שטים אל הסער שבשפתייך.

אני אוהב את הגוף שלך רק כי הוא הגוף שלך, לא בגלל יופייך המשתק את הלב האקראי.

פעם ידעת למה,

אחר-כך נבלעת אל הסוף השותק

בלי לומר מילה.

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר