דרושה: מאחה ללב שבור

59c5181feaff5.jpg

ביום ראשון בשעה שמונה בבוקר בדיוק, נתלה שלט דרושים חדש ומפתיע במרכז הקמפוס של אחת המכללות הכי נחשבות במרכז הארץ.
איש לא ראה או ידע מי היה זה שתלה אותו והדרך היחידה לברר מידע עם תולה השלט היה באמצעות כתובת דואר אלקטרוני שכתובתה [email protected].
מה שהכי הפתיע את כל קוראי המודעה היה תוכנה של המודעה:
“דרושה מאחה ללב שבור . אם את חושבת שיש בך את מה שנדרש כדי לסייע לגבר צעיר לאחות את לבו השבור, אנא שלחי את הפרטים שלך למייל המצורף. תמורה נאה תינתן למי שתימצא מתאימה ותבצע את תפקידה בצורה הטובה ביותר.”
בתחילה חשבו כולם כי מדובר בניסוי חברתי כלשהו של אחת המחלקות של החוג לפילוסופיה או פסיכולוגיה. רוב הסטודנטים עברו ליד ההודעה, גיחכו והמשיכו הלאה או התעלמו ממנה.
מספר אמיצות שלחו את פרטיהן,  בין אם כבדיחה או מסקרנות. תולה השלט מיד הבחין כי אין מאחורי הפניה שלהן אמת או רצון אמיתי לסייע לו.
אלונה, סטודנטית שנה שלישית בחוג לכלכלה, לא נהגה להיענות למודעות כאלו או אחרות. היא היתה תמיד מסוג הבחורות היציבות והמיושבות בדעתן, מאלו שידעו מה הן רוצות מהחיים ומעצמן.
האירוע שהוביל אותה להיענות למודעה הזו היה ככל הנראה התערבות של הגורל.
דקות קודם לפנייתה למודעה, היא התבשרה על כך שהיא החלימה ממחלה קשה שבמשך שנים סבלה ממנה. מחלה שמנעה ממנה את הדבר שהיה חסר לה הכי הרבה בחייה – אהבה.
בראותה את המודעה, היא החליטה שאם היקום  העניק לה כעת הזדמנות לחיים חדשים ולאהבה, היא תעניק את כל האהבה שאצורה בה זמן רב כל כך, לאדם שהכי זקוק לו בקרבתה כרגע.
בהודעה ששלחה לו במייל כתבה “לא היתה לי מעולם אהבה שאחריה הייתי צריכה לאחות את לבי, למען האמת לא היתה לי עד היום אהבה גדולה אחת ומשמעותית. יש בי רצון להעניק אהבה חזרה לעולם הזה היום, שנתן לי היום הזדמנות. בברכה אלונה יהב.”
אלונה חיכתה במשך שלוש שעות לתגובה כלשהי להודעת הדואר האלקטרוני שנשלח מטעמה.
בתום השעה השלישית, צפצוף בטלפון הנייד שלה אותת לה שהיא קיבלה הודעה חדשה לתיבת הדואר האלקטרוני שלה.
” אלונה שלום רב,  אני מודה לך על כך שהשבת להודעה שלי. אני מעוניין לשכור את שירותייך באופן מיידי. אנא פגשי אותי בכתובת המצורפת בעוד שעה, בברכה יאיר”
אלונה התרגשה לקרוא את ההודעה ומיד החלה להתארגן. שעת הפגישה נקבעה לשעת ערב ולכן הניחה שהם ייפגשו לארוחת ערב ככל הנראה. היא הכירה את הרחוב הזה וידעה שיש בו מספר לא קטן של בתי קפה מהודרים במיוחד.
היא לבשה את שמלתה היפה ביותר ונעלי עקב. היא דאגה להתאפר בהתאמה ולסדר את שיערה כך שתיראה במיטבה.
בדיוק בשעה שנקבעה, היא עמדה בפתחו של בית הקפה ששמו צויין בהודעה.
מבטה נע לעבר כל היושבים בבית הקפה שנראו עסוקים באכילה או בשיחה ערנית אחד עם השני. היא חיפשה שולחן זוגי ובו גבר בודד.
בין כל האנשים בבית הקפה היא איתרה זוג עיניים ירוקות משוטטות. בדיוק כמוה, גם הוא חיפש אחר זו שקבע עמה את הפגישה.
מרגע שמבטם הצטלב היה ברור שיד הגורל היא ששלחה את אלונה למקום המתאים ביותר עבורה ועבורו.
היא עמדה תוך שניות ליד שולחנו והוא קם לקראתה. “אלונה?” הוא שאל בקול שקט, אך בטוח בעצמו.
“כן אני אלונה. אתה יאיר?” היא וידאה.
“כן, את מוזמנת לשבת בשולחן” הוא החווה בידו כדי שתצטרף אליו לכסא הפנוי היחיד ליד שולחנו.
“תודה” היא אמרה בקולה הרך והתיישבה, סומק קל כבש את לחייה.
במשך כמה שניות הם בחנו אחד את השניה ולפי החיוכים שלהם  נראה כי הם מצאו אחד בעיניו של השניה. זו לא היתה פגישה עיוורת, אבל בהחלט הרגישה לשניהם כך והמבוכה הופרה רק כאשר יאיר החל לשאול אותה שאלות.
“למה בחורה כמוך נענית למודעה?” הוא שאל, סקרן  מה יגרום לבחורה צעירה ויפה כמוה לרצות ולנסות לאחות את לבו של גבר זר.
“קיבלתי מתנה מהיקום והרגשתי שאני חייבת להחזיר בתמורה. בנוסף לכך , לא חוויתי אהבה טהורה במשך שנים רבות. להעניק את ליבי ולסייע בכך לאדם הזקוק לכך נראתה כמו הזדמנות טובה לכך” היא ענתה ובכל הזמן הזה הביט בה יאיר ועם כל מילה שיצאה מפיה הוא חש כיצד לבו מתרחב ומתכווץ כפי שעשה כך בעבר בימים בהם אהבה שכנה בקרבו.
“ואתה מה קרה לך שכל כך היית נואש עד אשר פרסמת מודעה משונה כזו?” היא שאלה בעדינות, מנסה לא לפגוע ברגשותיו המעורערים גם כך.
“שבעתי מפגישות מקריות שלא הובילו לדבר. האחרונה הובילה אותי לשכך שהחל האחרון שעוד החזיק את ליבי, התרסק כליל. נותרתי עם לב שבור ונואש מספיק כדי לפנות למישהי שתיקח את ליבי ומראש תגן עליו.” עיניו הוכיחו את הכאב שחש בליבו המרוסק.
“אתה יודע שגם אם תאהב מחדש עכשיו, יש סיכוי שלבך ימצא את עצמו בסוף שוב שבור? אין ערובה לכך אף פעם” היא אמרה וקיוותה שבכך לא הרבה לעצמה את הסיכוי להרשים אותו.
הוא נאנח, מבין שיש אמת בדבריה ובכל זאת לא רצה לוותר על ההזדמנות הנוספת לאהוב, רגע לפני  שירים ידיים לחלוטין על אהבה.

“אני מניח שאת צודקת ובכל זאת אני מנסה למזער את הסיכון ולראיין את זו שתאחה את לבי הפעם ואולי להגדיל כך את הסיכוי שהפעם זה יהיה פחות כואב”. אמר והבחין בקעקוע קטן על ידה העדינה.

“ומה יש לנו כאן?” הוא ניסה לפענח את פשר המשפט שנבחר להישאר שם לעד על גופה, כמו חוברת הדרכה לליבה.

“כתוב כאן באנגלית אל תוותר לעולם על האהבה – Never give up on love”.

“התקבלת” הוא אמר בחיוך והתקרב לפניה ונשק לשפתיה שקיבלו אותו בשמחה והתרגשות.

 

 

 

hadarcg012-net-il

אין חוקים לאהבה, הבלוג של: הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט. משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר. לשיגעון שלי אין מרפא.

סיפורים נוספים של הדר גבעתי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר