החובט בחבוט פתור

569f64e7051c5.jpg

הרגע הזה שאני חובטת במיטה עם המחבט
מוציאה עם החבטה חצי אנחה חצי צעקה.
קולות שיוצאים לי עמוק מהבטן, ממרכז האגן
תרגיל בשחרור, דרך להכרת הכעס האגור,
זה שנשאר לו במרכז הגוף.

המחשבה נודדת לה למחבט הזה ולמיטה בה אני חובטת
כמה הייתי רוצה להיות המיטה הזו עכשיו
ושיחבוט בי, ללא רחמים, יוציא את המתח, הפחד, הכעס
ההוא שנמצא עמוק אצלי במרכז הבטן בין עצמות אגן הירכיים.
ההוא שחוששת להשמיע פן יבלע אותי ואת העומד מולי.
אותה תחושה ששומרת לעצמי כדי לא לפגוע באחר.

תחבוט בי, כמו שחובטים בשטיח עבודת יד אהוב
חזק, במקום הנכון, ביד בטוחה ואוהבת
כדי שישתחרר הלכלוך שיצא לו החוצה
ולא בגלים סוערים של נהר קוצף
אלא בענני האבק שאומרים את שלהם ומתפוגגים
פעם קטנים ופעם גדולים
חבוט כדי שתצלחנה דמעות הפחד להגיע עד למעלה
ולשטוף אותו החוצה והלאה.
חבוט כדי לשבור את המתח השזור בגוף מכף רגל עד ראש
חבטה ועוד חבטה והאנחה, הזעקה תיחלש לה
והמתח השזור לו על הגוף יתפורר אט אט
ויעלם אל תוך ענני אבק הכעס ודמעות הפחד
שישטפו את כולי.

*תמונת הcover של בן האדם עם ראש וידי קוסם.
  מצייר אותי ללא מילים. תודה לך 

נעה

לב פתוח, הבלוג של: נעה גביש

זה הלב שלי ויש בו מקום לכולם, מכל הסוגים, לאהבות מכל המינים והזנים השונים שלהן.כאן ארשה לעצמי לדבר, לשיר ולספר אהבה איטית, כועסת, שונה, אישית, כללית וגם אהבה עצמית של אדם לגופו ונפשו.

סיפורים נוספים של נעה גביש

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר