הילדה בת שנתיים…

5f9402255571d.jpg

היום אני מציינת שנתיים ללידתי מחדש ולצורך הכתיבה שלי נעזרתי באתר מתאים בנושא התפתחות הילד, בכל זאת עבר איזה עשור לפחות מאז היו לי פעוטות בבית.

אם אלך לפי החלוקה של אותו אתר אזי:

רגשית – גיל שנתיים זו תקופה חשובה בהתפתחות הרגשית, בה חווים רגשות רבים ולומדים על רגשותיהם של אחרים. (התקפי זעם נפוצים גם בגיל הזה ואני לא יכולה שלא לחייך לעצמי). חרדת נטישה אמורה להתחיל להיות פחות מורגשת ואני יכולה להתחבר גם לזה.   עד כה מסכימה שהמצב מתאר אותי לא רע.

דיבור – בזמן הזה יש שימוש במשפטים בני שתיים-שלוש מילים כשהבולטות בהן הן: “אני”, “אתה” ו”שלי”…שוב אני מחייכת לעצמי, שכן אלו המילים הכי שכיחות אצלי בשנתיים האחרונות.

מיומנויות יומיומיות – תקופה בה לילד יש רצון לעשות דברים יותר בעצמו – אני הוכחה קיימת לענין הזה ואוסף כלי העבודה (מברגה, מקדחה, פטיש ומגוון ברגים ומסמרים) בהחלט יעידו על הצורך כמעט קיומי שלי להיות עצמאית ולא להסתמך על אף אדם.

תנועה – בשלב זה הפעוט רץ ואינו נופל הרבה כבעבר – וואו כמה שזה נכון אמאל’ה….

באותה כתבה ישנן הוראות להורים מתי עליהם לדאוג לגבי התפתחות הפעוט בגיל זה –

קושי בראייה ושמיעה, אין צירוף של שתי מילים, קושי במילוי הוראות, קושי בהפגנת רגשות וקושי בבקשת חיבה או נחמה, קושי בריצה ויכולת לצייר ולשרבט.

האמת שבלי קשר רציף או בכלל עם הוריי בשנתיים האחרונות, יהיה להם קצת בעייתי לשים לב לבעיות התפתחויות שלי ולכן אני אדלג על השלב הזה ואחזור למצב “אחריות אישית” שהתרגלתי אליו ותצטרכו לסמוך עליי שאין לי כאלו. (למעט בקשת נחמה ומיומנות ציור, בהם תמיד הייתי גרועה).

אז אם אני צריכה לסכם שנתיים פרועות, קיצוניות, נפלאות בעיקר, מעצימות, מלמדות, מחזקות ומפתחות, אציין שאם ככה נראות השנתיים הראשונות, אני מצפה בקוצר נשימה (בדיחה גרועה לתקופת קורונה, אני יודעת) לקראת המשך חיי והאמת קצת חוששת מגיל ההתבגרות הצפוי מעבר לפינה.

והנה כל הזמן הזה חשבתי שהתחלתי בכלל מנקודת גיל ההתבגרות והתקדמתי, אבל גיליתי שהיו כמה צעדים שלקחתי קדימה ואז נאלצתי לחזור כמה לאחור כדי לתקן, ללמוד מטעויות כדי להשתפר ולהשתדרג.

שיחקתי אתמול בלילה במשחק משאלות דג הזהב ועלו משם כמה תובנות שמתאימות לגיל בוגר יותר מגיל שנתיים ואני בהחלט לא יכולה להתעלם מהעובדה שהגעתי לגיל שנתיים עם ידע ותובנות של בת ארבעים ושש.

אז מה אני מאחלת לעצמי?

להשלים את הדרך שהשלמתי, לסגור מעגלים, לפתוח מעגלים חדשים, לשמור על חברים שהם כמו משפחה, לא לוותר על אהבה לעולם ותמיד תמיד להישאר נאמנה לעצמי ולמה שעושה לי טוב.

 

www.gadalta.org.il  קרדיט לאתר ממנו שאבתי רעיונות בנוגע להתפתחות ילדים בני שנתיים.

Christina Freeman Photography קרדיט לתמונה שנלקחה מפינטרסט

hadarcg012-net-il

אין חוקים לאהבה, הבלוג של: הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט. משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר. לשיגעון שלי אין מרפא.

סיפורים נוספים של הדר גבעתי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר