הלילה ההוא

5ad64000ba99c.jpg

אני מקנא בכם.

אתם יכולים לראות חלונות נפתחים ולחשוב על תקווה, ולא על כוונות.

אתם יכולים לרוץ ולהרגיש את הרוח על פניכם, ולא את המוות בגבכם.

אתם לא הייתם בערב ההוא.

 

אני מקנא בכם.

אתם יכולים להתגעגע לחברים שלכם בלי להישבר, כי כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להתקשר אליהם.

אתם יכולים לכתוב לאהובה שלכם “נתראה בערב”, ולדעת שזו הבטחה שתקיימו.

אתם לא הייתם בלילה ההוא.

 

אני מקנא בכם.

אתם יכולים ללגום יין אדום, וטעמו בפיכם לא יהיה טעם של עפר ועופרת.

אתם יכולים להנות מחומה של האש, ולא לראות תמונות של בשר נחרך.

אתם לא הייתם בתופת ההיא.

 

אני מקנא בכם.

יש לכם ידיים לחבק את מי שאתם אוהבים,

אצבעות למחות את דמעותיהם כשהם עומדים ליד הקברים של החברים שלי,

ליד הקבר שלי.

galbarkan

מלכה לב אדום, הבלוג של: גל ברקן

גל ברקן, בת 53 (גיל מנטלי 14), נשואה מאד ואם לשלוש בנות (וכלבה), וגרה ברעננה. חוקרת אהבה ומסדרת מילים. כותבת מגיל שלוש, עו"ד לשעבר, בלוגרית, אושיית פייסבוק, מחברת הספרים "הסוד המושלם" (ספר ילדים), "איפה את, דבש?" (ספר ילדים), "הסוד הקטן של יערה כוכבי" (רומן), "טוי-בוי" (רומן) ו"לב בסוף היום" (סיפורים קצרים). הוגת "אמור", יזמית ועורכת ראשית. מפתחת שיטת "אהבה היא (לא) משחק ילדים", מרצה ומטפלת. רוקדת פלמנקו, אוהבת אש, רעש ולישון בצהריים.

סיפורים נוספים של גל ברקן

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר