הם – חלק ד

585d5ebb3701e.jpg

הלב האיץ פעימותיו, והיא חשה כיצד עצמות לחייה בוערות באדום.
לא, זה לא היין, צרח לה איזה קול חדש שלא הכירה מתוכה.
הקול הזה הגיע ממעמקי גופו של האיש הגבוה עם העיניים הירוקות שמחייכות אליה.
יותם הביט בה והחיוך שבו הפך לצחוק. היא חייכה במבוכה שהתרחבה בתוכה והמיסה כל מחשבה.
ללא רצונה, יצאו כמה מילים מפיה : “אני מניחה שאתה משועשע מהמדורה שנדלקה בלחיי”
יותם הניח את ידו על מסעד כסאה, כאילו לייצב את עצמו : “כן, כל כך יפה לך האדום הזה שעל לחייך, כל הגוף שלך מתפתל בתוך המבוכה המאד גלויה שלך”
ובעוד הוא מדבר, ידו הורמה לעבר הבחור הצעיר שמאחורי דלפק האלכוהול : שתי כוסות של קיאנטי בבקשה” אמר והתיישב על הכיסא שלידה.
ידה כאילו הורמה מעצמה לעבר ראשה : “זה בגלל שאין לי שיער כרגע, שאתה מצליח לחדור לפינת הטעמים שלי שבראש, באופן די מדויק” המילים הללו שיצאו מפיה בכלל בלי שהתכוונה, הפתיעו את שניהם והם החלו לצחוק בקול.
יותם צחק כאילו נפתח אצלו איזה קשר ושחרר את הצחוק שלו לחופשי, גורם לצחוק של תמר לחבור אליו ולהתגלגל במורד הכביש שבחוץ.
היין הגיע ורגע לפני שהזכוכית הקרירה נגעה בשפתיה היא הרגישה את ידו של יותם על כתפה ושמעה את רעש מפגש זכוכיות “לחייך ולחיי הגולגולת היפיפייה שלך” הוא אמר בקול נמוך ששאריות שחוק עוד נשמעו בו.
“ממבוכה למבוכה כוחך עולה” היא ענתה לו כשעיניה מתמקדות בגל היין הקרב אל פיה “מאדום לאדום בסוף אהפוך למדורה שורפת” המשיכה בחיוך ואפשרה ליין לשרוף לה במורד הושט.
“המבוכה הארגמנית הזו שעל פנייך כל כך מחמיאה לך, כל הגוף שלך מדבר כשהיא נוכחת, אני אשמח לגרום לה להישאר בך” אמר יותם והניח את כוס היין שלו על הדלפק.
מוזיקת הבלוז החיה שנוגנה בפאב הניחה על תמר שלווה ורוגע. משהו בצחוק שהיה ובשיח שנוצר נתן לה תחושה נינוחה.
הטלפון של יותם זמזם והאיר להודעה נכנסת, הוא העיף מבט, קרא אותה בחטף והרים מבטו אל תמר;
“אז מה בנדל”ן מעניין אותך?”
היא נשנקה מהלגימה שבדיוק לגמה, ולא הצליחה לענות מהשיעול שהתערבב עם הצחוק שהגיע. יותם הביט בה מחייך ידו נשלחה אל גבה ספק טופחת ספק מעסה והיא הרימה את ידה מבהירה לו שהיא לא אוהבת את המגע הזה.
“אני נראית לך מתעסקת בענייני נדל”ן” שאלה כשחזרה אליה נשימה סדורה “אותי מעניינים אנשים, לא בתים או קרקעות”
“אבל אנשים צריכים לגור היכן שהוא לא?” ענה לה יותם בטון רציני בעוד עיניו הירוקות מחייכות ותרות אחרי מבטה. “והמגורים שלהם מספרים עליהם לא מעט” המשיך.
היא סקרה את פניו הנאות, “יפה אתה אורז לי את המחשבות ומניח אותם על המשאית שמתאימה לתחומי העניין שלך”. אמרה לו כשידה מרימה את הטלפון שלה שהחל לרטוט בצלצול.
היא הביטה בצג הטלפון ” סליחה, אני חייבת לענות” אמרה ליותם, הוא הנהן בראשו כמבין.
“היי” ענתה “הכל בסדר, אני קצת בפאב, אחזור עוד מעט, נשיקות” שמה את הטלפון על שקט והחזירה אותו לתיק.
יותם היטה את ראשו להביט בה שוב.
“את לא ממש שופכת פה את סיפור חייך ומה את אוהבת, אז אני מנסה לדלות ממה שאני רואה ומרגיש”
תמר בהתה בכוס היין שלה, שומעת את יותם כאילו ממרחק, משהו בקול שלו, בדרך בה הוא מדבר, יצר בה תחושת קרבה והכירות משכבר הימים.
סחרחורת קלה השתלטה עליה מטרידה מעט את הנינוחות שהרגישה.
תמר לקחה נשימה עמוקה כדי להעיף ממנה את התחושה המטרידה ונזכרה שחוץ מהכריך של הבוקר לא אכלה שום דבר .
“נעים לי לשמוע אותך מדבר ומאד מעניין לי להקשיב לך” ענתה לו בקול שקט כזה שהיין התחיל להיות ניכר בו.

פרק ג  אביגיל

נעה

לב פתוח, הבלוג של: נעה גביש

זה הלב שלי ויש בו מקום לכולם, מכל הסוגים, לאהבות מכל המינים והזנים השונים שלהן.כאן ארשה לעצמי לדבר, לשיר ולספר אהבה איטית, כועסת, שונה, אישית, כללית וגם אהבה עצמית של אדם לגופו ונפשו.

סיפורים נוספים של נעה גביש

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

הינך מעל גיל 18?

ליצירת קשר

ליצירת קשר