השימלה

598d5f9f4c9c4.jpg

מהרגע שראיתי אותה מונחת ברישול על דוכן המכירה של המעצבת הצעירה, ידעתי שאני רוצה אותה. משהו בבד הרך שלה משך אותי. כשמדדתי אותה בתא ההלבשה המאולתר, הציצה החזייה הסגולה שלי מבעד לפתחי הזרועות, המחשוף היה נדיב והגיזרה הלכה והצרה לכיוון הרגליים…מן צורת בלון שכזה. הסתכלתי על עצמי בסלפי שצילמתי, “לא משהו” חשבתי בליבי, ובכל זאת רציתי אותה. פשטתי אותה מעליי וניגשתי לשלם. המעצבת הצעירה הביטה בי בסקרנות “את בטוחה שזו השימלה בשבילך?”, הייתי מופתעת מהשאלה הזו וההפתעה ניבטה על פניי. “תקשיבי” היא אמרה לי, ופתאום קולה הפך שקט ונמוך. “השימלה הזו היא לא “סתם” שימלה, זוהי שימלה מיוחדת, נשארה לי רק אחת ממנה” צחקתי במבוכה, “מה כבר יכול להיות מיוחד בשימלה כל כך פשוטה?” היא הסתכלה עליי וצחקה “את עוד תראי, קחי את המספר שלי אני רוצה לשמוע חוויות”.

בדרך הביתה, פתחתי את השקית עם השימלה כמה פעמים לראות שוב אם יש בה משהו מיוחד. לא מצאתי כל סימן למיוחדות שלה. החלטתי להניח לזה. בכלל כל השיחה עם המעצבת הצעירה נשמעה לי הזויה מעט…

בערב, בבית לבשתי אותה. הסתובבתי איתה בבית, הכנתי איתה ארוחת ערב, כביסה, מדיח…חדשות בטלוויזיה, הסידרה האהובה…ו…כלום. ממש שימלה רגילה ככל השמלות.

בשעת ערב מאוחרת כשכולם כבר הלכו לישון ואני כיביתי אורות אחרונים, נכנסתי לחדר שלי, מבעד לשימלה הושטתי ידיי לאחור ופתחתי את אבזם החזייה הסגולה שלי, אנחת רווחה נשמעה בחדר.

הדלקתי את האור, מנורת השמש הגדולה שלי הפיצה אור כתמתם ורך. “יש כאן מישהו?” “כמובן שלא” אני אומרת לעצמי, את לבד בחדר שלך…ליתר ביטחון הצצתי מתחת למיטה ובדקתי שהתריס סגור.

כיביתי את מנורת השמש שלי והדלקתי את המנורה הקטנה ליד במיטה. נשכבתי במיטה שלי עם השימלה החדשה, לא יודעת למה אבל פשוט לא היה לי חשק לפשוט אותה. היא עטפה את הגוף שלי ברכות ובראשי פתאום נשמע המשפט שאתה נהגת לומר לי “את כל כך סקסית”. התמקמתי במרכז המיטה, השמיכה הקלה שלי כיסתה אותי, הרגשתי בטוחה מספיק כדי לכבות את האור ליד המיטה. “עכשיו את מוכנה” אני שומעת קול קטן לוחש לי. שוב הדלקתי את האור, אין אף אחד אבל ממש אף אחד בחדר. “הכל בראש שלי, זה בסדר, אין כאן אף אחד, אני שפוייה אני חושבת, פשוט קצת עייפה”…

מכבה שוב את האור, מתמתחת לכל אורכי, נשכבת על הצד ואז זה קרה…השד שלי מציץ מתוך פתח הזרוע הרחב, אני נרעדת…חוזרת לשכב על הגב…ידי מתרוממת מעצמה ומלטפת את השד המציץ. וואו, צמרמורת עונג חולפת בגופי. אני מלטפת את הבטן שלי מבעד לשימלה ואנחת עונג פורצת ממנה, מהשימלה…”הורידי את התחתונים” היא פוקדת עליי. אני פועלת בלי לחשוב, מתמסרת לעונג הזה שבהתפשטות האיטית, מסירה את תחתוניי, אני רטובה מאוד. “מה קורה כאן” אני שואלת את השימלה “אל תדברי, אל תחשבי, תעשי פשוט מה שהגוף שלך רוצה” והגוף שלי רוצה, רוצה מאוד, עוד ועוד מלטפת את עצמי, צובטת את פיטמותיי, מקרבת את שני שדיי עד שהם ממלאים את המחשוף הנדיב ומאיימים להתפרץ ממנו…קמה מהמיטה, מחפשת במגירת השידה הסודית שלי, אחר הויברטור הוורוד שלי, מפעילה אותו בעוצמה המתאימה ועוברת איתו לאורך הגוף שלי, הלבוש בשימלה המכושפת הזו. עוברת איתו על פיטמת ימין שמצטמררת למגע הרטט שלו, עוברת על קימורי שד שמאל, מגופי מתחיל לטפטף הנוזל החם והמענג של התשוקה העצורה בו. יורדת איתו, לאט, לאט לאורך הבטן, על הירכיים העטופים בחלקה הצר של השימלה, רעידות בלתי רצוניות משתלטות עליי. “כן תמשיכי, הפשילי אותי מעל למערה הסודית שלך” היא פוקדת עליי. הוויברטור הרוטט מטייל על ירכיי הפנימיות, מקפץ מעל הפות הרטוב שלי ונעצר בדיוק בנקודה המענגת של הדגדגן שלי…השימלה נאנחת בקול ואני בהפתעה גמורה מתנשפת בקצב מהיר כששטף חם מציף אותי ואת השימלה ואת כל המיטה…”אחחחחחחחח” גדול נפלט ממני, ועוד זרם חם שוטף אותי, אני מרגישה כמרחפת מעל הסצנה הזו, אני ברקיעים אחרים, מרגישה ידיים רבות מלטפות אותי, מרגישה מעורסלת בשלל צעיפים ובדים.

השימלה שלי מעליי מחייכת חיוך של ניצחון, עוטפת אותי כמו תינוקת רכה. נרדמתי בשקט בתוך ים מיטתי, בין גלי התשוקה שטלטלו אותי ברכות ובאהבה.

הבוקר הגיע, מצאתי את עצמי שוכבת במיטתי, ערומה לחלוטין, עטופה בסדין לבן וצח, תחתיי סדינים יבשים ועל השידה לצד המיטה מוטלת ברישול השימלה.

כשחזרתי לדוכן המעצבת הצעירה, לספר לה ולהודות לה על השימלה המכושפת שלה, מצאתי במקום בו עמד דוכן אחר של נעליים צבעוניות ומבריקות. זוג נעליים אדום בוהק קרא לי לבוא. חייכתי אליו חיוך גדול ומשתוקק. 

בודואר

הבלוג של: בודואר Boudoir

קחו לכם הצצה לתוך חדרי הבודואר האישיים שלנו....בודואר (מצרפתית) הוא חדר ההסבה הפרטי של האישה, או חדר השינה שלה.במלחמת העולם הראשונה נהגו נשים צרפתיות לשלוח לבעליהן בחזית תמונות בלבוש מינימלי שצילמו בחדרים האלה, וכך נולד סגנון הצילום האירוטי הרך המכונה בודואר.הבודואר של אמור הוא בלוג אוסף לפוסטים האירוטיים של כל כותבי אמור, וגם של אורחים, בין אם מעוניינים להיחשף בשמם, ובין אם הם מעוניינים להישאר אנונימיים.*קרדיט תמונת פרופיל - סמרל*קרדיט תמונת קאוור - Hajotthu

סיפורים נוספים של בודואר Boudoir

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

הינך מעל גיל 18?

ליצירת קשר

ליצירת קשר