זמן מבוזבז

5964d6a456980.jpg

בשעה 07:17 – אני עולה לרכבת ומיד שוקעת לתוך ספר הקריאה שלי ודוחפת לאוזניי את האוזניות עם אותה רשימת השמעה שאני שומעת שוב ושוב בחודש האחרון, זו שהשירים בה מזכירים לי אותך. שוב בשיר החמישי, אני נכנעת למילים ונשברת, מאפשרת לדמעה עקשנית לפרוץ את הסכר. זה הרגע שבו העולם מרגיש לי קצת יותר מטושטש, אפילו יותר מהנוף הנשקף מהרכבת ומתקדם יחד עם מחשבותיי. שאר העולם כמו קופא על שמריו ולא באמת מגיע לשום מקום, בדיוק כמו חיי ברגע זה, בלעדייך.

בשעה 08:02 – במשרד של אורלי, הבוסית שלי, אנחנו יושבות יחד לאחר שקראה לי לעבור איתה על הכתבה שלי שתיכנס בסוף השבוע למגזין. כרגיל אנחנו מתווכחות על חלק מהמילים שעליי לוותר עליהם, לדעתה. הוויכוחים שלה מזכירים לי את הפעם האחרונה שלנו יחד והמילים המיותרות שנזרקו לחלל האוויר, מילים שהצטערתי עליהם אחר כך, אבל הנחתי לזמן להקהות את הכאב.

בשעה 08:36 – אני יושבת במשרדי ומביטה בעדי, שותפתי לחדר המרוכזת בכתיבת כתבה משלה. פניי זועפות, אבל היא עסוקה מדי בכדי להבחין עד כמה אני כועסת על עצמי ששוב וויתרתי מהר מדי. אני מקרבת לפי את כוס הקפה החם, שהכנתי לעצמי במטבח בזמן שהיית שם ושוב התעלמתי ממך ומהבקשה החוזרת שלך שנשב, נדבר וננסה לתקן הכל. מרוב כעס ובלבול, אני לוקחת לגימה גדולה מדי ושורפת את לשוני. אני מקללת אותך, ומאשימה שוב אותך, גם בזה. מביטה במגירה ומבינה שהגיע הזמן, אני שולפת את עוגיית המזל שקיבלתי בארוחה הסינית האחרונה שהזמנו ביחד, מהמסעדה הפינתית ההיא שתמיד אהבנו להזמין ממנה. באותו יום לא הייתי מסוגלת לאכול או לפתוח אותה ולראות מה היה כתוב בפתק שבתוכה. תמיד צחקת עליי שאני מקובעת על הפתקים הקטנים שוודאי בנו, בן החמש עשרה של  בעל המסעדה, כתב אותם. אמרת שאני מייחסת להם חשיבות גבוהה מדי ונאחזת בהם בעת קבלת החלטות. ביום שקיבלתי את ההחלטה לסיים את החיבור בינינו, זה שלא חשבתי שניתן להתרה, לא פתחתי את העוגייה וקיבלתי את ההחלטה, הפעם על דעת עצמי בלבד.

בשעה 17:05 – רגע לפני שאני יוצאת מהמשרד וחמש דקות אחרי שעדי העבירה את הכרטיס שלה בשעון הנוכחות, אני מחליטה שהגיע הזמן. אני מגיעה רק ארבע בספירה שלי, לפני שאני מחליטה לשבור את העוגייה לשתיים ולשלוף מתוכה את הנייר הקטן והמגולגל.

בשעה 18:16 – אני עומדת מול דלת הדירה של יוני, שמאפשר לך כבר חודש לישון אצלו בחדר הפנוי של שותפו לשעבר ואני מחזיקה את ידי קרוב לדלת, מתלבטת עוד רגע אחד קטן נוסף. רוק שנבלע בקושי בגרון ושתי נקישות אחר כך, אתה פותח את הדלת, מופתע לראות אותי שם. במשך כל היום בעבודה, נתקלנו אחד בשני והתעלמתי ממך כמו בכל הפעמים הקודמות במהלך החודש האחרון והנה אני כאן, מגיעה עד לפתח מבצרך החדש.  

“הכל בסדר?” אתה שואל אותי ומרים את פניי אלייך עם ידך החמה מתחת לסנטרי, בדיוק כמו ביום ההוא לפני שנה וחצי כשהרמת אותם לנשיקה הראשונה שלנו.

אני מביטה בעיניך במשך כמה שניות לפני שאני שולפת, מתוך כיס מכנסיי הג’ינס שלי את הפתק הקטן ופותחת אותו כך שתוכל לקרוא בעצמך את מה שהגורל זימן לי ובעקשנותי סירבתי לראות אז. חודש שלם של עוגמת נפש, דמעות שכבר יבשו וכאב לב מיותר היו נחלתי. אתה מושך את ידי ומכניס אותי מהר אחריך לתוך הדירה ואני בקושי מדביקה את קצב הליכתך עד לחדרך. אני חושבת על כך שגם אתה, בדיוק כמוני, אינך יכול לחכות עוד רגע, כדי להתפייס איתי בדרך הכי מתוקה שאנחנו מכירים. להפתעתי אתה מותיר אותי לבדי במרכז החדר המבולגן בו זרוקים בגדיך המלוכלכים, שודאי מתגעגעים לצעקותיי, כדי שתרים אותם ותזרוק אותם לסל הכביסה. לאחר שאני עוקבת אחר צעדיך, אני מבחינה בפתק מגולגל, שאתה מציג בפניי, דומה מאד לזה שהצגתי לך דקה קודם לכן.

אני מצמידה את הפתק שלך לשלי ומבטי נע בין הפתקים לבינך ושוב בחזרה לפתקים. המילים נעתקות מפי ואני מסרבת להרוס את האווירה בהסברים פילוסופיים או מיסטיים על דברים שאף אחד מאתנו לא באמת מסוגל להבין מספיק טוב.

בשעה 22:37 – אני תולה מעל המיטה שלנו את התמונה, זו עם מסגרת העץ, ובה שני הפתקים הצמודים שהדבקתי. אני מביטה ומחייכת למילים, לפני שאנחנו נכנסים יחד, למיטה שהתגעגעה אליך כמעט כמוני, לריח שלך, לשקע שגופך יוצר במזרון ולידיים שלך, שמלטפות את הסדין בדרכן לחפש את גופי הערום.

חיים ללא אהבה הם בזבוז זמן” כתוב בפתק שלי ובשלך המילים כמו משלימות את המנטרה “אל תחיה עוד רגע ללא אהבת אמת“.

https://youtu.be/2PqhOrgk11A Time After TimeCyndi Lauper 

hadarcg012-net-il

אין חוקים לאהבה, הבלוג של: הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט. משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר. לשיגעון שלי אין מרפא.

סיפורים נוספים של הדר גבעתי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר