“חכי להוראה שלי” – חלק רביעי

5a0b629563945.jpg

 “על מה לעזאזל אתה מדבר?” המלצר פונה לדום ומבטו נע בין מבטה ההמום של דנית לחיוך הממזרי של הדום.

“חשבתי לסדר לכם מפגש אינטימי ומעניין של שניכם אצלי בדירה, אבל דנית יודעת שזה רק בתנאי שאני יושב מהצד וצופה בשקט” הדום אומר בקור רוח, למרות פניו המאדימים של המלצר ממבוכה, מכעס ואולי הרבה משניהם גם יחד.

מבטו של המלצר נע שוב לעבר פניה של דנית והוא מבחין כי היא חסרת מילים ובזמן שהיא מנסה לעכל את דבריו הדום חוזר אליה ומותיר את המלצר להביט במעשיו הבאים.

הדום מרים לאט את החצאית של דנית מול עיניו של המלצר, מציג בפניו את גופה התחתון והחשוף.

הוא מלטף את מפשעתה ועיניו לא יורדות מפניה שמתמלאות בעונג שגופה לא יכול להתנגד לו. היא יודעת שכל נגיעה, מילה אפילו מחשבה על הדום שלה מעוררת אותה מינית באופן כזה שהיא נשאבת לכל מה שרק יורה לה לעשות. זה לקח זמן לשניהם לבנות את מערכת היחסים הזו ואת האמון, שכיום היא מעניקה לו באופן מוחלט, אבל זה בדיוק מה שהיא היתה זקוקה לו ושניהם יודעים את זה ולכן זה כל כך הצליח להם עד כה.

“דנית, את באמת בעניין של כל הדבר הזה?” המלצר מתקרב אליה ועיניו נעות בין חלקה התחתון לפניה. הוא מנסה לבדוק עד כמה כל מה שעשוי לקרות בקרוב נעשה בהסכמה מלאה של דנית.

הוא לא יכול להתעלם מהמבט המעורפל ומלא התשוקה על פניה של דנית וההנהון שלה לעברו בדיוק ברגע ששתי אצבעותיו של הדום חדרו לתוכה.

“אני אף לא עשיתי דבר כזה, אבל אני לא אסתיר את זה שאני ממש חרמן ממה שקורה כאן ואם דנית, את בעניין, אז גם אני בעניין.” המלצר מסיים את דבריו וידו נשלחת לפניה של דנית שלא יודעת את נפשה מרוב עונג.

“מעולה, אז בוא תיכנס לרכב של דנית ושניכם תיסעו אחריי לבית שלי. אני לא מרשה לך בדרך לגעת בה וגם את לא נוגעת בו, שמעת, כלבה?” הוא סינן לעברה לאחר ששלף את אצבעותיו ממנה והותיר אותה נזקקת למגעו או לכל מגע שישחרר אותה מכל מה שנבנה בתוכה באותם רגעים יחד עם המחשבות והדמיון, שהחלו לרוץ בראשה על החוויה שהיא עומדת לקחת חלק בה. חששות ותהיות שהיו לה בעבר על הנושא, כאילו התנדפו ממנה ולא היה משהו שהיא רצתה באותו רגע מלבד ידיו של המלצר עליה ואת מבטו של הדום עליה ואולי אף יותר מרק מבטו. את המחשבה האחרונה השאירה לעצמה, שכן ידעה מה המדיניות שלו לגבי סקס ביניהם, בטח בשלב הזה של יחסיהם.

“רוצה שאני אנהג ברכב שלך או שאת מסוגלת?” שאל המלצר והיא בתגובה מסרה לו את מפתחות רכבה. היא חלפה ליד גופו והתחככה בו, מנסה להעניק לגופה מזור רגעי של מגע גברי. היא ידעה שאם הדום שלה היה רואה גם את החיכוך הקטן הזה הוא היה מעניש אותה. היא האשימה אותו במצבה באותה מידה ושמחה שהוא היה עסוק באותם רגעים בהליכה לעבר רכבו עם גבו אליהם.

“הי מלצר, יש לך גם שם פרטי?” היא לחשה לו באוזנו והרגישה את הצמרמורת שחלפה על צווארו עם סיום דבריה.

“כן, קוראים לי לירון” הוא ענה לה בלחש ועל אף שלא היה דבר שרצה יותר מאשר לגעת בגופה באותו רגע, הוא נזכר בהוראתו של הדום.

הם נכנסו לרכבה והוא מיד הרגיש בו בנוח, תמרן את הרכב מהר מהחניה החשוכה והחל לנסוע אחרי רכבו של הדום.

“אז איך קוראים לדום שלך?” הוא החל להתעניין.

“אין לי מושג, הוא לא מגלה לי עדיין. אמר שטרם הרווחתי את הפרס הזה” דנית משכה מעלה את כתפיה כמו ילדה קטנה.

לירון חייך ולא הצליח להחניק את הצחוק ושאל “השם שלו זה פרס? אני מבין נכון?”

דנית השתדלה שלא להיראות פגועה מהדרך המזלזלת בה לירון שאל את השאלה על הדום. “מה הוא מבין בכלל בעולם הזה שהוא ממהר לשפוט?” היא הרהרה והבינה כמה מהר היא מגנה על עולם שעד לא מזמן היא עצמה לא ידעה עליו דבר.

“אתה לא חלק מהעולם שלנו, לא תוכל להבין את המשמעויות הרגשיות והפסיכולוגיות שטמונות בכך. זה לא כמו שרואים בסרטים. יש הרבה מעבר לקשירות וזיונים שם” היא החלה להסביר ללירון על תהליך בניית האמון ביניהם והאכפתיות שגילה הדום כלפי כל חלק מחייה. תשומת הלב שהרעיף עליה והעצות החכמות שעזרו לה להתקדם במקומות שונים בחייה, גם בזמן הקצר שעבר מאז שהכירו.

“ולא אכפת לך שהוא קורא לה כלבה או זונה?” לירון הרים את גבותיו כששמע את עולם המושגים של הדום כלפיה.

“לא, אני מבינה את הצרכים שלו והוא את שלי ולכן זה לא מטריד אותי ולפעמים אפילו מחרמן, תאמין או לא” היא אמרה עם חיוך כזה שלירון לא יכול היה להתווכח איתה יותר בנושא.

“אני אוהב את החיוך שלך” הוא אמר “וגם את העובדה שאתה מסמיקה ממבוכה” הוא הגניב לעברה  מבט מחויך והיא חייכה אליו חזרה.

רבע שעה מאוחר יותר ומידע רב שעבר בין השניים ולימד אותם לא מעט אחד על השני, לירון עצר את הרכב מול שער כניסה שחור שלפניו עמד רכבו של הדום, ג’יפ “אינפיניטי” בצבע זהב.

ברגע שהשער נפתח שני הרכבים נסעו לאט לעבר אזור חניה ייעודי וכיבו את המנועים ביחד.

הדום החל לצעוד במעלה המדרגות ולא חיכה לזוג שהחל להאיץ את צעדיו אחריו כדי להשיגו. בלי מילה שנאמרה בין השלושה הם טיפסו במעלה המדרגות ממתינים לדבר הבא שיקרה.

לאחר שהגיעו לקומה השניה, הם עמדו מול דלת שנראתה רגילה לחלוטין ונפתחה עם מפתח שהיה תלוי על תליון ועל צווארו של הדום. כך הם נחשפו לראשונה לחדר המיוחד שלו.

“ברוכים הבאים לחדר הסודי שלי” הדום הציג עם ידו את החדר הגדול והלבן שמלבד מיטה גדולה עם מצעים שחורים ומהודרים מסטן, הכילה גם ארונות ובהם מגירות שקופות שהכילו ציוד של משחקי שליטה שכל מי שאי פעם ראה סרטים בנושא מיד זיהה בהם כמה מוכרים. בלט בהם השוט עם הרצועות והמחבט לספנקינג שאת שמם המקצועיים, הם לא ידעו, אך היו בטוחים שהדום ודאי מומחה לכל אחד מהם.

“כנסו ושבו על המיטה, מה אתם מפחדים? לא יקרה כאן שום דבר, שאף אחד מכם לא רוצה שיקרה, אני מבטיח לכם.” הוא הביט בדנית וליטף את הלחי הקרירה שלה. דנית התמסרה לכף ידו החמימה בעוד לירון עמד והביט בפליאה ברכות של מגעו שעמד בניגוד להתבטאותו ופעולותיו לדנית בחניה, פחות משעה לפני כן.

בן רגע הדום הסיר את ידו ממנה והתרחק עד שהתיישב על כורסה אדומה בפינת החדר. “כלבה תתפשטי” הוא הורה לה והיא לא המתינה רגע נוסף והסירה את שמלתה ובכך הפכה לערומה לחלוטין בפחות מחמש שניות.

“עכשיו תפשיטי אותו, לאט” הדום הורה ודנית מיד החלה בפעולה של הסרת חולצתו של לירון במבוכה. היא העריכה בעיניה את גופו הצעיר והחטוב שלו, מעבירה את ידיה על גופו החם.

“דניתתת” הקפיצה אותה צעקתו של הדום. “אמרתי להפשיט לא ללטף אותו.”

“כן אדוני” היא אמרה בהכנעה והשפילה את מבטה לרצפה ואז חזרה לטפל במכנסיו של לירון כדי להמשיך במשימתה.

מיד עם התחלת הפעולה של הסרת מכנסי הג’ינס של לירון היא הבחינה בזקפתו הנאה של לירון. היא התביישה להרים אליו את פניה ולהישיר אליו את מבטה והמשיכה במשימתה עד שהיא הפשיטה אותו לחלוטין.

“אתה יכול לגעת בה” אמר הדום ללירון וזה החל בהסטת שיערה הארוך הצידה ויצר לעצמו גישה כדי לנשק את צווארה בעדינות. הוא החל לעשות את דרכו עם הלשון והשפתיים לעבר פניה ושפתיה. דנית שיתפה פעולה ונראה שנהנתה מהמגע הגברי אותו לא הרגישה מאז הכירה את הדום. היא התמסרה בגופה לידיו שביקשו לחקור כל פינה בגופה. היו רגעים בהם היא כלל שכחה כי הדום שלה יושב בצד וצופה בנעשה וברגעים אחרים הרגישה נבוכה והגניבה מבט לעברו, מגלה את עיניו הסקרניות נהנות מהמחזה שעלה לפניו ובו היא השחקנית הראשית. היא כל כך רצתה אותו שם איתה על המיטה אליה הם עברו.

לירון לא בזבז זמן והשכיב אותה על גבה ופישק את רגליה, מנצל הזדמנות לפני שיקבל הוראה אחרת מהדום. הוא הנמיך את ראשו בין רגליה ורגע לפני שהחל לטעום אותה נשמעה רקיעה רמה של רגלו של הדום. לירון סובב את ראשו לעברו ותהה במה מדובר.

“אל תמשיך, אני רוצה להצטרך אליכם” הוא הודיע ודנית ניסתה להסתיר את החיוך מכך שהוא לא התאפק ובכל זאת הצטרף אליהם כפי שקיוותה מההתחלה.

דנית ולירון הביטו בציפייה בזמן שהדום התפשט מבגדיו והניח אותם באופן מסודר על הכסא האדום עליו ישב. זקפתו בלטה ודנית ליקקה את שפתיה בציפייה להגעתו למיטה.

“כמה את חרמנית עכשיו בין אפס לעשר?” הוא לחש לאוזנה כך שרק היא תשמע את השאלה שלמדה להכיר ולענות עליה אינספור פעמים.

“אלף” היא ענתה לו בכנות והוא צחקק ולעת עתה התעלם מלירון שעמד בין רגליה וחיכה להוראה שלו.

“טוב מאד” הוא ענה לה והחל לצבוט את פטמותיה בכוח, מוציא ממנה קולות של כאב מהול בעונג, צופה בה מתפתלת תחת ידיו המיומנות.

“עכשיו אתה יכול לרדת לה” הוא פנה ללירון ובלי שהות נוספת הוא ירד בין רגליה והחל ללקק את הדגדגן שלה, מדי פעם שולח את לשונו לתוך הפתח שלה.

הדום החל ללקק את פטמותיה כדי להקל על הכאב שגרם להן לפני כן וידיו מיששו את החזה שלה בליטופים עדינים.

“אנחנו נכין אותך טוב טוב, כדי שתהיי מוכנה לחלק הכייפי של הערב הזה” הוא לחש לה. הדום התרומם מהמיטה וניגש לעבר המגירות והחל לבחור לעצמו כמה מהמוצרים האהובים עליו, שחיכה איתם לבואה של דנית לחדרו.

הוא הגניב מבט לעברם של לירון ודנית והיה מרוצה מההתקדמות של לירון. “לירון תפסיק עכשיו” הוא אמר בקול וראה את התסכול של דנית שהיתה קרובה לגמור..

לדום היו תוכניות למשוך את הלילה הזה עוד זמן רב והוא ידע בדיוק כמה הוא רוצה לענג את דנית ואת עצמו במהלך הלילה הזה……

 

 

 

כותבת בכחול

הבלוג של: כותבת בכחול

כותבת בכחול כותבת את הפנטזיות ואת המציאות של תשוקות חייה מהרגע שפקחה את עיניה מחדש.

סיפורים נוספים של כותבת בכחול

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

הינך מעל גיל 18?

ליצירת קשר

ליצירת קשר