“טוי-בוי” / גל ברקן – סקירה מאת שרה רחמיאל

“טוי-בוי” / גל ברקן
ז’אנר- רומן רומנטי אירוטי
*גילוי נאות 1- הייתי קוראת בטא של הספר.*
*גילוי נאות 2- אני מאוהבת בגל הזאת. היא אשה אמיתית, חכמה, משעשעת אותי ואני חושבת שהיא בין היחידות שיכולה לכתוב ארוטי מבלי שארגיש מבוכה למרות התיאורים הגרפיים. ולעזאזל, היא כותבת על סקס בצורה כזו מושכת ומהפנטת.*
זה לא סוד שאני תומכת ומעדיפה ספרות מקור.
וכשיש לנו סופרת משלנו שפאקינג כותבת ארוטי בצורה מופלאה- אז כפרה עליכם- תפרגנו ותקראו ספרות מקור. כי עם כל הכבוד לסופרות הבינלאומיות- יש להן קהל עצום. תנו במה לאחת משלנו, תקראו ספרות טובה משלנו, ספרות שכשהיא ערוכה היטב- היא מעמידה את גל בשורה אחת אם לא מעל הספרות הבינלאומית.
כי היא משלנו וכי מגיע לה!!!!
כבר כשקראתי את הספר כלקטורית ידעתי שספר מיוחד כזה צריך תמונה מיוחדת. כבר אז רצה לי בראש הסקירה אבל חיכיתי שהספר ייצא, קראתי אותו שוב ומה אגיד לכם? התמוגגתי ונהניתי ממנו בשנית.
“שום דבר אצל ג’ק לא היה סטנדרטי. הוא נוצר בתור מכשיר לאהבה, וזה השפיע על כל הקיום שלו כנראה. בעבודה הוא עשה אהבה עם המחשבים, בבית הוא עשה אהבה עם אוכל, ובמיטה הוא עשה אהבה עם כל חלק בגוף שלי בנפרד, ועם כולי ביחד.”
(עמוד 207).
תקשיבו לי- גל עלתה פה על סטארט-אפ ייחודי במינו.
כשקראתי את הקובץ כלקטורית- אמרתי לעצמי- וואט דה פאק, גל הקדמת את זמננו. עלית כאן על רעיון כביר!
תתארו לכם עולם בו היה אפשר ליצור את גבר חלומותינו לפי הרצונות והצרכים שלנו. גבר ללא עבר מיני, גבר שאוהב רק אותנו, גבר שיודע לענג אותנו כמו שצריך, שבנוסף לכישורי מיטה פנומנליים גם מתקתק את הבית כולל בישול, יש לו אצבע רטט מיוחדת שמעיפה את האורגזמות שלנו לשמיים, אין לו משפחה שאנחנו צריכות להרשים ( אין חמות שזה בונוס ע נ ק) ובנוסף לכל-
הוא הורסססססס.
אז על מה הספר?
או, טוב ששאלתם.
סופי היא עורכת דין בת 35. רווקה. החברות שלה קנו לה ליום הולדתה טוי-בוי.
וויברטור חדשני ביותר שמגיע עם מתקן הפריה טעון בזרע שסופי בעצמה בחרה. וויברטור שנראה כמו גבר רגיל רק בלי הבולשיט של הגברים. הן הזמינו ייצור מיוחד של טוי-בוי שנראה בדיוק כמו החלום של סופי על הגבר המושלם והאידיאלי.
הטוי-בוי אמור להיות מוחתם על הבחורה הראשונה שהוא רואה. כלומר- להתאהב באותה בחורה. לא לראות מהצדדים, מהעורף ומכל כיוון אשה אחרת. נאמן לראשונה שהוא רואה.
הטוי-בוי האנדרואידי הזה כמו גבר שמוחתם על הכתובה- אמור לספק את כל מאווייה של סופי. את שארה, כסותה ועונתה. טוב אולי את עונתה קצת יותר. כלומר- לספק אותה במיטה ולדאוג שהזרע שנמצא במתקן ההפריה ייצא בעיתוי הנכון ויפרה אותה. וכמו אנדרואיד רובוטי דומם- הוא חסר רגשות. פועל על אוטומט. חסר יכולת להרגיש ולחוות.
בינינו- לא שונה מרוב הגברים שאני מכירה.
אבל כבר למחרת כשסופי פותחת את הקופסה שבה שוכן אחר כבוד הוויברטור המשוכלל שלה-
היא מבינה שחל כאן בלבול. הוא לא הסטריאוטיפ של מה שהיא אוהבת בגבר. הוא בדיוק הפוך!
הוא חטוב ושרירי, אין לו פלומת שיער והוא כל כך יפה ומאצ’ו. והאיבר שלו- נראה אלוהי ומבטיח כל כך.
אבל הוא כבר פוקח את עיניו ומוחתם על סופי.
בנוסף- קרתה לו ‘תקלה מופלאה’ והוא מפותח עם חוש הומור ותבונה אנושית. לפני שסופי מספיקה להגיד ג’ק רובינזון- היא כבר מאוהבת בו עד מעל הראש.
הטוי-בוי הזה מואנש בכל התכונות הנכונות-
הוא פשוט שיגעון במיטה, הוא מצחצח את הבית, מבשל ארוחות גורמה.
אפשר להגיד לו שהיום לא בא לי סקס ולא צריך לזייף כאב-ראש בכדי להתחמק מהמטלה הזאת והוא יהיה קול עם זה ולא יכעס, גם סתם רק לישון כפיות זה בסדר.
והוא גם מאוהב בסופי! פשוט גבר החלומות.
אז עד שסופי מצאה את האחד והיחיד-
יש בעיה קטנה, פעוטה ממש- הוא ר ו ב ו ט!
איך סופי וג’ק יתמודדו עם הנסיבות האלו מול החברה?
האם יש סיכוי להפי-אנד בסיפור מוטרף שכזה?
מה והאם יש בכלל משמעות לסיפור אהבה לאנדרואיד משגע שכזה?
“אתה יכול לבחור לחיות את החיים שלך במחשבה מה יגידו אבל אתה יכול לבחור לחיות אותם כאילו הם מתנה חד פעמית שניתנה לך. לי לא היו אמורים להיות חיים באמת. אני רואה מסביבי אנדרואידים אחרים. הם מחשבים על רגליים. אין להם רצון חופשי. הם לא אוהבים. אין שניה בחיים האלה שאני לא מודה עליהם, שאני לא מודה על הזכות שניתנה לי לאהוב ולהיות נאהב, על זה שקיבלתי את סופי. לי זה מספיק.”
(עמוד 286).
טוב, אז מעבר לרומן הארוטי גל מציבה בפנינו מראה.
מראה לדור הזה רווי הגאדג’טים, עתיר הסמארטפונים, דור שלא זז בלי הטלפון הנייד שלו, שמחובר תמיד און-ליין לדיווחים ואפליקציות. שמציג בפייסבוק חיים מושלמים. דור שצוקי ברא. צוקי הוא האלוהים החדש שלנו.
צוקי שגרם לנו לחיות כרובוטים חסרי אנושיות ורגשות, להציג מציאות מתייפייפת.
זה כבר לא הדשא של השכן ירוק יותר אלא המכשיר של השכן חדיש ומשוכלל יותר. אנחנו רק רצים קדימה, חלולים בנשמה, משועבדים לטכנולוגיות ולאפליקציות החדשות, פייסבוק, אינסטגרם, עוד סלפי, עוד תמונה מאושרת כביכול אבל לא עוצרים לרגע להביט בנפש פנימה. בנשמה האמתית שמסתתרת בתוכנו. נשמה שזועקת לאהבה ומגע אנושי.
ג’ק הוא המראה שלנו, הוא הנשמה הטהורה והאמתית שמסתתרת מתחת לשופוני ולמניירות שמוצגות ברשתות החברתיות.
ג’ק יכול להיות כל אחד ואחת מאתנו.
תניחו את הסמארטפונים בצד, תביעו רגשות,
תנו לבן או בת הזוג את ההרגשה שהם היחידים בעולמכם ושבלעדיהם חייכם הם לא חיים,
תחוו את סיפור האהבה ביניכם בצורה מושלמת, חיה ובועטת, אמרו אחד לשני אני אוהב/ת אותך ולא בצורת מסרון או אימוג’י בוואטסאפ.
הסוף של הסיפור קורע מצחוק…..
אם זה היה מסתיים בצורה אחרת- הייתי יושבת לגל על הווריד לספר המשך.
בעצם- גם עכשיו בא לי המשך. מה את אומרת גל?
אבל קודם תסיימי את החוב הישן שלך ותשחררי את הפרק האחרון על דן-דן!!
חיכינו מספיק!!
שורה תחתונה-
את הספר הזה אסור שתפספסו.
גם מי שלא אוהבת את הז’אנר הארוטי תתאהב בטוי-בוי המשגע הזה. כי אי אפשר פשוט שלא לאהוב אותו!
“Our love is like a story book story”
לספר מצורף פלייליסט משגע וגם אני שלא מתחברת למוזיקה לועזית נהניתי מהבחירות המצויינות של גל.
מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי דף הסקירות שלי
ניתן לרכוש את הספר דרך גל בחנות אונליין שלה: הקליקו כאן
אפשר גם לשמוע את גל מקריאה את הספר!! לרכישה באייקאסט.
שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר