מזל עקרב

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל
564368e7e670e.jpg

בסוף טליה החליטה שהיא חייבת לעשות עם זה משהו. אי אפשר היה להמשיך ככה.

הבעיה הזו היתה קיימת אצלה כבר שנים, מגיל ההתבגרות אולי.

בטיול של כיתה י’ למדבר יהודה הם ישבו לנוח ליד איזה צוק, ופתאום הבנות זינקו בצרחות: “עקרב!! עקרב!!”

טליה היתה היחידה שנשארה לשבת, מוקסמת מהיצור המסוכן והגאה הזה, שעם כל קוטנו התהלך בעולם והניף לעיני כל את כלי זינו, וכולם נסו מפניו.

היא נעקצה. בטח שנעקצה. זה מה שקורה למי שמנסה ללטף עקרב. הפסיקו את הטיול לכל הכיתה ופינו אותה לבית חולים. זה כאב רצח, אבל לא היה אכפת לה.

בטיול אחרי הצבא לתאילנד, כשכל החבר’ה עשו פוט מסאג’ ואכלו בננה רוטי, היא עלתה ברגל למקדש של העקרב הענק ונשימתה נעתקה למראה טונות הפלדה שנוצקו לגופו. היא צילמה אותו מכל הכיוונים ועדיין היה לה קשה להיפרד ולרדת בחזרה אל השוק הסואן.

אחר כך היו הגברים. היא גילתה חוש על אנושי לזהות את בני מזל עקרב ולרצות אותם מיד.

הראשון היה רן, שהיה המתרגל שלה בקורס לכימיה של התא בפקולטה לרפואה. הוא היה חתיך, שנון, מהיר לחייך אבל גם לכעוס, וכל הבנות רצו אותו, אבל רק היא הצליחה.

היא היתה ציידת עקרבים מיומנת.

היא התנהגה מולו במיניות קלילה ומשועשעת שהבטיחה לילות רותחים ללא שינה, כמו במדבר, והוא נפל במלכודת.

הוא חשב שעקץ אותה, אבל למעשה היא עקצה אותו.

במשך שנתיים הם שרפו סדינים, ואז היא עברה להתמחות בפסיכיאטריה והכירה את דור, שהיה רופא צעיר בבית החולים.

הוא לא היה חתיך כמו רן, אבל היה לו ביטחון עצמי של שלושה אנשים. כל האחיות התעלפו ממנו, וגם רופאות בכירות ממנו.

לקח לטליה בדיוק חודשיים לעקוץ גם אותו, ואחר כך גם זה עבר לה, ואז היו עוד.

הכל היה טוב ויפה עד היום שקובי נכנס למיון עם אצבע שבורה, אותה האצבע שעליה התנוססה טבעת שחורה גדולה בצורת עקרב.

קובי היה ערס צעצוע, קומפלט עם הטריינינג של דיאדורה, כפכפים, תספורת של אחד מכוכבי הכדורגל, מפתחות של ג’יפ ולקסיקון תואם. הוא גם היה נמוך, כהה ולא אטרקטיבי בשום צורה, אבל טליה לא הצליחה שלא לחזור ולשאול אותו אם הוא זקוק לעזרה ואיך הוא מרגיש בקשר לזה שנשברה לו האצבע, ואם הוא רוצה לדבר על זה.

“נשמה,” הוא אמר, “אם הייתי יודע שיביאו רופאות יפות כמו שאת, הייתי שובר עוד איזה אצבע שניים.”

טליה ציחקקה ורצתה להכות את עצמה. האחות שעמדה לידה הרימה גבה בתימהון וטליה משכה בכתפיה. היא כבר ידעה שיש לה בעיה. בסוף המשמרת הוא חיכה לה בחוץ, אצבעו מגובסת, והם נסעו יחד בג’יפ שלו לדירה שלה.

למחרת לבשה חולצה גבוהת צווארון מתחת לחלוק הלבן כדי להסתיר את הסימנים שהותיר עליה. מפני עצמה לא יכלה להסתיר כמה זה היה לוהט בעיניה, ובסוף היום חזרה אליו שוב, והפעם נשארה לישון. בבוקר, על כוס קפה שחור וסיגריה, הוא עיין במוסף הספורט ומילמל משהו על הממשלה ועל ערבים וטליה ניסתה בכל כוחותיה להבין מה היא עושה שם. הוא שלח אותה לעבודה בטפיחה על ישבנה ו”ביי, נשמה.”

חודש אחר כך, כשיצאה עם חברות לקפה של אחר הצהריים, ראתה אותו יושב בבית הקפה שממול עם בלונדינית מחומצנת ומנופחת חזה ושפתיים. היא רתחה מזעם, למרות שזו יכולה היתה גם להיות אחותו או ידידה. איכשהו היא לא חשבה שזו אחותו. הוא ישב שם, סיגריה בין אצבעותיו, נוטה מעט קדימה, כמו עקרב לפני תקיפה, כלי זינו שלוף, דרוך ומוכן.

באותו לילה באה אליו, להוטה מתמיד. הסקס שלהם היה פרוע, אכזרי, מכאיב, וכשהוא נרדם היא התלבשה בשקט, לקחה את טבעת העקרב הגדולה והשחורה שלו מהשידה ויצאה על מנת שלא לשוב.

טליה ידעה שיש לה בעיה, והיא היתה חייבת לפתור אותה אחת ולתמיד לפני שהיא מתחתנת עם איזה קובי כזה בטעות.

היא התקשרה לבית החולים להודיע שהיא חולה וחייגה את המספר מהאינטרנט: “שלום, אני מעוניינת לקבוע תור. להיום. זה דחוף לי.”

שלוש שעות אחר כך היא יצאה דרך דלתות הזכוכית. כאב לה, אבל היא היתה מאושרת.

על כתפה השמאלית, מתחת לתחבושת לבנה, הניף עקרב שחור את כלי זינו, מוכן להתקפה.

 …

מתוך הספר “לב בסוף היום”. לרכישה הקליקו כאן

 

galbarkan

מלכה לב אדום, הבלוג של: גל ברקן

גל ברקן, בת 52 (גיל מנטלי 14), נשואה מאד ואם לשלוש בנות (ושתי כלבות), וגרה ברעננה. חוקרת אהבה ומסדרת מילים. כותבת מגיל שלוש, עו"ד לשעבר, בלוגרית, אושיית פייסבוק, מחברת הספרים "הסוד המושלם" (ספר ילדים), "איפה את, דבש?" (ספר ילדים), "הסוד הקטן של יערה כוכבי" (רומן), "טוי-בוי" (רומן) ו"לב בסוף היום" (סיפורים קצרים). הוגת "אמור", יזמית ועורכת ראשית. מפתחת שיטת "אהבה היא (לא) משחק ילדים" ומרצה. רוקדת פלמנקו, אוהבת אש, רעש ולישון בצהריים.

סיפורים נוספים של גל ברקן

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר