מסע המלכה

58b82cd67ec49.JPG

מסעה של המלכה ארך ימים רבים. היא ביקרה בארצות רחוקות, הרעיפה מטוב ממלכתה על נתיניה.

בשבוע האחרון של מסעה, כאשר ההרים הנישאים של ארצה נראים במטושטש באופק, תש כוחה של המלכה. היא שכבה מחוסרת כוחות במיטת האפיריון הלבנה שלה, מוקפת באנשיה הנאמנים ביותר והאוהבים ביותר. כל גופה דאב עליה והיא לא ידעה אם אלו כאבי המסע הארוך או כאבי ליבה המשתוקק. ביום הראשון של השבוע האחרון, קראה אליה המלכה את אוהביה הנאמנים –

המנטור המקשיש, בעל הבלורית המכסיפה, שאהב את מלכתו אהבת נפש

הרוזן והרוזנת היפים, שליוו אותה ימים ושנים והיו בני לווייתה עוד בראשית מלכותה

והאביר, שומר ראשה האמיץ, שהיה גם איש סודה הנאמן.

המלכה ישבה על מיטתה, נתמכת בכרים הגדולים שאספה במהלך מסעה. מן הצוהר הקטן נשבה רוח ים מלוחה שהניעה קלות את תלתליה השזורים פסי כסף מנצנצים. היא הייתה קטנה אך מלאת זוהר ואור, שקרנו ממנה לכל עבר. חיוך קטן היה תלוי בזווית פיה ועיניה הגדולות והחומות היו עצומות למחצה.

“אהוביי” פתחה בשקט המלכה ונאמניה הביטו בה בשתיקה. “כבר ימים רבים אנו במסע. ביקרנו בארצות מופלאות והכרנו אנשים ומראות מרתקים. זהו היום הראשון של השבוע האחרון של מסענו. עייפתי מאוד. כוחי תש, ובתום המסע, עת תעגון אנייתנו בנמל הבית, תצא נשמתי ותרחף אל העולמות הגבוהים והנשגבים.”

“מלכתי האהובה, אל לך לדבר כזאת,” רכן בענווה המנטור המקשיש, ושיער בלוריתו המכסיפה כיסה על פניו שנעצבו מאוד.  

הרוזן והרוזנת ניגשו אל מלכתם, חיבקוה באהבה ותמכו את גופה אל גופם.

והאביר, שומר ראשה האמיץ, הביט במלכתו הנערצת ונעצב מאוד אל ליבו.

“אהוביי היקרים, אוהבת אתכם בכל ליבי העייף והמשתוקק, אנא הקשיבו לבקשתי האחרונה, לא אלך מן העולם מבלי שאשאיר מעט ממני בכל אחד מכם ואקח משהו קטן מכם איתי, אל עולמות עליונים.”

“אני מבקשת,” התיישרה המלכה על כריה הצבעוניים, ובגופה הקטן והציפורי, כמו נטמעה בהם. “בכל יום מימות השבוע אבלה עם אחד מכם, אתם תחליטו איזו מתנה אתם מעניקים לי לקראת לכתי ואני אעניק לכם משהו ממני לפי בחירתי. מחר יהיה יומו של המנטור היקר והנאמן שלי, ביום השלישי אשמח לבלות בחברתכם רוזן ורוזנת אהובים והיום הרביעי יהיה מוקדש לך אביר אמיץ לב שלי. ביום החמישי אבקשכם להשאירני לבדי וביום השישי, אחבוש את סוסי המכונף ואעלה אל העולמות העליונים שם אהפוך לאבק כוכבים זוהר.”

שקט השתרר בתא המלכותי, ניד הגלים הרך ורחש הים ליטפו את כולם. אט, אט יצאו מן התא, מנטור מקשיש, רוזן ורוזנת ואביר אמיץ. המלכה נשענה על כריה ועצמה את עיניה. בעיני רוחה כבר דמיינה את הימים הבאים בחברתם של נאמניה האוהבים.

עם הנץ החמה של היום השני, קמה המלכה ממיטתה הגדולה ויצאה בגלימותיה הלבנות אל סיפון האונייה. שם כבר חיכה לה המנטור החכם, הוא הקיף אותה בזרועותיו הרכות וכך פסעו על הסיפון, כשהוא מספר לה על מסעותיו הרבים, על האנשים והתרבויות הרחוקות אותן פגש והצחיק אותה בסיפורים על מנהגים שונים ומשונים של עממי העולם. המלכה הייתה מאושרת, היא אהבה בכל ליבה את המנטור המקשיש, אהבה לשמוע את סיפוריו, אותם סיפר בקולו המתנגן והרך. “מלכתי” אמר המנטור בשקט, “מה היית רוצה שאעניק לך ממני? ” המלכה הרימה את ראשה אליו ובמבט מתוק אמרה “הייתי מבקשת שתעניק לי מעט מחסדייך” . המנטור הביט בה נפעם. הלא חלם על הרגע הזה זמן כה רב עד שנשכחה ממנו הכמיהה אליה. הוא רכן לעברה, נשק את עיניה, את אפה ואת שפתיה האדומות. את שאגת העונג שלו לא הצליח להחניק בשקט הידוע שלו, וכל באי אוניית המלכות הודו לאלים הטובים על החסדים הקטנים והגדולים.

ביום השלישי, הגיעו הרוזן והרוזנת אל תאה של המלכה, הם הביאו איתם תיבה גדולה ובה נרות ובדים אווריריים צבעוניים, הם החלו לקשט את מיטתה של המלכה . למראה מבטה המופתע של המלכה, הסבירו שמתנתם אליה הוא פינוק לגוף ולנשמה שהם, שניהם, יעניקו לה. המלכה התרגשה מאוד, כל תקופת המסע הארוכה הרגישה כלואה בגופה הצנום ודמיונה הרקיע שחקים למשמע המתנה שבני הזוג יעניקו לה.

לאחר שעות של עינוגי גוף ופינוקי נפש, נרדמה המלכה על שמיכותיה הצבעוניות כשחיוך גדול נסוך על פניה, זיכרון ליטופיהם ומגע גופם בגופה הרעיד אותה קלות והיא הודתה לאלים על מזלה הטוב.

ביום הרביעי, התייצב האביר אמיץ בתאה של המלכה. “מלכתי האהובה” אמר בקול שקט ובטוח “אני כאן לשירותך תמיד והיום אני רוצה להעניק לך חיבוק אוהב, חם ומגן ונשיקה כמוה לא נושקת מעולם”

“אבירי האמיץ, בחרתי בך להיות אחרון, רציתי לעלות אל הרקיעים העליונים כשזיכרון אהבתך נמצא בגופי ובבגדיי וחיבוקך המגן והעוטף, משרה עליי ביטחון ואהבה”

האביר, הוריד את שיריונו הכבד, הניח את חרבו וחיבק את המלכה חיבוק שכמוהו לא חובקה מעולם. שעה ארוכה נשארו חבוקים כמו היו גוף אחד. האביר נשא אותה על ידיו החסונות והניח אותה במיטתה הצבעונית, כמו הייתה בובת חרסינה עדינה. אט, אט הסיר מעליה את השכבות העוטפות אותה, כמגינות עליה מפני העולם, עד שהגיע אל תוך תוכה. הוא הביט בעיניה החומות במבט כחול ועמוק ואמר:

“אני אוהב אותך מלכתי, עוד מאז הייתי אביר צעיר וזחוח. אני אוהב את מבטך העמוק כמו את מביטה אל נבכי נשמתי, אני אוהב את צחוקך המתגלגל מתוך החדרים והופך את חיינו ליותר שמחים. אני אוהב את גופך הדק, הנערי כמעט, המעורר אותי בכל פעם מחדש . מלכתי, אני יורד על ברכיי, מתחנן אליך, אל תלכי מלכתי, אני אוהב אותך בכל ליבי, אמלא את ליבך המשתוקק, אחבק אותך חיבוק חם ועוטף ואשקה את גופך עד יצמיח את כנפייך בחזרה ותוכלי לשוב ולפזר את אבק אהבתך ואורך בעולם.”

דימעה גדולה התגלגלה מעיניה של המלכה. היא אהבה את האביר בכל ליבה המשתוקק, היא אהבה את החיים שלה כפי שהשתקפו בעיניו הכחולות והיא ידעה שלא תוכל לחיות עוד בעולמו של האביר ושהיא נדרשת לעלות לעולמות העליונים, להמשיך את משימתה.

היא העניקה לו את גופה במלא תשוקתה ועוצמתה, היא נצרה את חיבוקיו ונשיקותיו, כמו היו אבני חן יקרות. לאחר מכן, שחררה אותו לדרכו וחזרה לחדרה להתכונן לבאות.

ביום החמישי איש לא בא אל חדרה של המלכה. היא התכנסה אל תוך עצמה, ככדור קטן של אור. היא אגרה את הכוחות שהעניקו לה אהוביה הנאמנים – החסד, הפינוק והחיבוק. לכל אחד מאהוביה הכינה שקיק קטן של כל טוב, בו הניחה בעדינות תלתל משערות ראשה, מבט חום עמוק, חיוך וצחוק מתגלגל וזרע של אהבה. היא נשקה לכל שקיק ולחשה את שמם של אהוביה אל תוך השקיקים. עם רדת השמש אל הים הכחול, נצבעו פניה בקרניים זהובות, היא הביטה אל חופי ארצה בכמיהה, ובהבנה שלא תשוב לדרוך עליהם לעולם.

בבוקרו של היום האחרון, בשבוע האחרון של מסע המלכה, מצאו אותה אוהביה יושבת מוכנה על סוסה המכונף. בדמעות נפרדו ממנה המנטור המקשיש, הרוזן והרוזנת והאביר האמיץ.

“אנצור את החסד האחרון, הפינוק והעונג והחיבוק העוטף בליבי המשתוקק אליכם, לעד.

אנא, זכרו אותי בטוב ובשמחה, אפזר עליכם מן הרקיעים העליונים אבקת כוכבים זוהרת ומלאת אהבה.”

משק כנפיו של סוס המלכה ליווה אותם, עד שנעלמה מעיניהם לעד.

 

nuriyot013net-net

מכאן ומשם, ובעיקר מהלב, הבלוג של: נורית בורגר ינאי

אישה, אמא, מכאן ומשם ומכל מקום מטיילת בדימיון, משוטטת בדרכי הנפש שלי, נושמת את האוויר שלנו וחולמת על צלילות הרים במקום אחר. כותבת למגירה ובעיקר במחשבה.

סיפורים נוספים של נורית בורגר ינאי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר