מפלט / עדי קרנקורס

הוצאת סתיו

חגית עוז סוקרת מהלב;

כבר שנים רבות שאנו מבקרות במחוזות השליטה והכניעה.
אין קוראת אחת של הז’אנר שלא התמכרה לתופעה.
העלילה- עוצמתית לאין שיעור, הסצנות קושטו במסכות, עניבות ושלל צעצועים.
הגברים היו שרוטים והנשים נוירוטיות ובאופן בלתי מוסבר מכילות.

זה התחיל אי שם עם מאיה בנקס (אהובתי) ובוודאי עוד לפניה, סילביה דיי האגדית ואיך לא… א. ל. ג’יימס ופיפטי, וכמו פטריות אחרי הגשם הופיעו לאחריהן כל המטורללות (בקטע טוב, כן?) שהביאו את הבשורה לקדמת הבמה: החיים תחת חוקים וגבולות חסרי-פשרה והתגמול שבעונג או העונג שבתגמול – תבחרו את הביצה והתרנגולת אבל זו הייתה יריית פתיחה שלא היה ניתן לחזות את הצלחתה.

אט-אט, מיום ליום, מספר לספר, וככל שצמח הז’אנר על כוכביו וכוכבותיו הוחלפו המילים “פורנו”, “סטייה” ו”פטיש” למשהו יותר מעודן התשוקה הלוהטת בשילוב סיפור האהבה הבלתי אפשרי שהופך לאפשרי ועוד איך, חשפו את קוראות הז’אנר למה שהיווה את הבסיס לספרות הז’אנר הרומנטי, ומשם… הכל היסטוריה. (וגם כימיה ופסיכולוגיה)

עד כאן, לא חידשתי לכן כלום, אבל אני מקווה שנהניתן לקרוא את הקדימון-שטויות שלי כפי שנהניתי לכתוב אותו.
עכשיו, למה אני חותרת בעצם?

אי שם, בצפון הארץ, באזור הקריות, בשנת 2018, ישבה לה בחורה צעירה ויפה עם שם משפחה שאף אחת לא מצליחה לכתוב נכון בפעם הראשונה, וכתבה ספר.
להבנתי, כבר אז הוא הוכרז כפורץ דרך. אין לי מושג איפה אני הייתי בדצמבר של אותה השנה אבל את הספר הזה פספסתי. קורה.
ביום שבת, נחה עלי הדעת (סתם נו, יצא לי חרוז) והכריכה שרודפת אותי שנים קרצה לי, הישבן השובב והפלוגר החביב קראו לי… בואי מג’נונההההה…. אז באתי.

מי, מה ומו?

בפתיחות משוחררת כתבה עדי ששה סיפורים, חלקם ונילה, חלקם פחות. זוגות-זוגות יצרה הסופרת תיבת-נח מרופדת עור בצבע אדום, ובה סיפור רודף סיפור ומכניס את הקוראת אל תוך קבוצת חברים מגובשת, בוגרת ומטופחת.
מערכות היחסים המתפתחות שם תובלו בלהט ובכל אותם דברים המרכיבים רומן רומנטי מופלא: דמויות חזקות, רגשות נסתרים, סודות חבויים ותשוקות אפלות.

אז מה בכל זאת חידשה לי? הזרימה.

משהו בזרימה של הספר הזה עשתה לי בגוף שמות!!! מתפתל, מסעיר ומרגש, חושני, מדליק ומסחרר ואם ארחיב למה אני מתכוונת (למה אם? הנה אני מרחיבה) אפרט: התחושה שלי לאורך כל הקריאה הייתה כמו מי שהגיעה למסעדת גורמה וטועמת ארוחה בת 6 מנות, חמות, טעימות ומשובחות והרצון ללקק את הצלחת בסיומה של כל מנה רק חידד אצלי שהספירה לאחור כבר כאן: 6… 5… 4… זהו.
בסיפור האחרון הבנתי שזה נגמר. נגמרה הארוחה, הטירוף של האדרנלין עוד כאן.
מה עושים?
רציתי לשאול אם מישהי רוצה להרים אותי לגרעפס?
אבל זה לא שייך.
אז עשיתי מה שכל סוקרת שפויה בנפשה עשתה וביקשתי מעדי להיות הבטא הבאה שלה.
האם הסכימה או לא?
נדע כשהמלעונה תשב לכתוב!!!

בינתיים, הספר הזה ימשיך לשכב ליד מיטתי, מחכה לקריאה חוזרת. יש מצב שנזרום שוב?

תזרמו… אההה… תתחדשו

https://www.e-vrit.co.il/Product/12824/

חגית עוז מזמינה אתכם לקרוא את סקירותייה כאן

#האמת_שבמילים_סקירות_מהלב

https://www.facebook.com/hagitoz2019/

 

#האמזונות_של_עברית

תמונה מהרשת

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר