נס גדול היה פה – פרק רביעי – מקיאטו / הדר גבעתי-כהן

“אין בשבילי קפה היום?” עידן עובר לידי, קרוב מדי לגופי כמו מנסה בכוח להתחכך בי.

“לא היום ולא לעולם יותר” אני עונה לו בהפגנתיות ומפנה אליו את גבי.

את הלילה העברתי במיטתי לצידו של תומר ולקראת הזריחה שמעתי אותו מתעורר ומתארגן ליציאה. הספקתי להגיד לו “תודה” על התמיכה של והוא הפתיע אותי כשרכן אליי ונישק ברכות את המצח שלי . תומר הוא דוגמה טובה לעובדה שעדיין קיימים שם גברים טובים בחוץ, אבל אני מזכירה לעצמי שאני בתפקיד ואין לי יכולת או פנאי לפתח כרגע קשרים רומנטיים. אני צריכה להתרכז בעידן ואני יודעת בדיוק איך להגיע לסוד.

 “תניחי את כוס הקפה שלך על השיש. עכשיו!” הוא מורה לי בשקט ואני מבינה שהמשחק שלי עובד לטובתי ואני עדיין בפנים. כן, אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שעידן עושה לי את זה, אבל אני עדיין צריכה לזכור שיש כאן מטרה יותר גדולה מהצורך שלי או שלו לגמור.

אני מניחה באיטיות את הכוס וממתינה לפעולה הבאה שלו. “תפשקי את הרגליים שלך” הוא אומר בקול הסמכותי שלו, זה ששמור ודאי לכל אותם סשנים שהוא מעורב בהם בשלוש השנים האחרונות.

אני תוהה באיזה סשן הוא טיפל בטליה לוי, שהיתה בין המתלוננות הראשונות נגדו. למפקדים שלי ביחידה היה ברור מההתחלה שאני היחידה שמתאימה לתפקיד, בידיעה שאני הייתי פעם חלק מהעולם הזה ומכירה את רוב הסגנונות של המאסטרים. עידן בהחלט שייך לטיפוס הקלאסי ולמזלי אני יודעת איך להביא אותו לקצה.

אני מפשקת את רגליי כפי שהוא דרש ואני מניחה לו להעביר את האצבע שלו על החריץ של הישבן שלי. את המכה הראשונה על הלחי הימנית של ישבני אני לא צופה ואני מנסה לזייף את תגובת הכאב, למרות שהישבן שלי עבר קילומטראג’ לא קטן של ספנקינג בשנים האחרונות. אחרי המכה השלישית הוא מעביר את ידו בליטוף על הלחי שוודאי אגלה בקרוב, במראה של השירותים, שהיא שינתה את צבעה לוורוד כהה.

הוא תופס את השיער שלי שאסוף לקוקו ומצמיד את גבי לחזה שלו ובאותה הזדמנות מאפשר לי להרגיש את הזיקפה הקשה שלו כנגד גופי.

“כדאי מאד שתכיני לי קפה כמו שאני אוהב, אם את לא רוצה סט נוסף של ספנקינג והפעם לא היד שלי תפגוש את הישבן שלך, אלא חגורת העור מהמכנסיים שלי.”הוא לוחש לאוזני.

“כן אדוני” אני אומרת לו, מניחה לו לחשוב שהוא זה שנמצא כאן בשליטה.

“הקפה הכי מתאים לך הוא “מקיאטו” שפירושו מוכתם,” אני ממלמלת לעצמי ומלטפת לעצמי את הישבן בשניה שרותם נכנסת למטבח. מבטה מופנה לישבן שלי וראשה מוסט לעבר דלת היציאה מהמטבח ממנו יצא עידן, שניות לפני כניסתה. מהמבט שלה אני מנחשת כבר מה עובר לה בראש.

“אז קרן, בואי תספרי לי עוד קצת על עצמך. מה התחביבים שלך ומה עשית במשטרה צבאית שהיה כל כך סודי שלא יכולת לפרט עליו בראיון העבודה?”

 

בודואר

הבלוג של: בודואר Boudoir

קחו לכם הצצה לתוך חדרי הבודואר האישיים שלנו....בודואר (מצרפתית) הוא חדר ההסבה הפרטי של האישה, או חדר השינה שלה.במלחמת העולם הראשונה נהגו נשים צרפתיות לשלוח לבעליהן בחזית תמונות בלבוש מינימלי שצילמו בחדרים האלה, וכך נולד סגנון הצילום האירוטי הרך המכונה בודואר.הבודואר של אמור הוא בלוג אוסף לפוסטים האירוטיים של כל כותבי אמור, וגם של אורחים, בין אם מעוניינים להיחשף בשמם, ובין אם הם מעוניינים להישאר אנונימיים.*קרדיט תמונת פרופיל - סמרל*קרדיט תמונת קאוור - Hajotthu

סיפורים נוספים של בודואר Boudoir

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

הינך מעל גיל 18?

ליצירת קשר

ליצירת קשר