פאתי עזה, מבצע עופרת יצוקה / גילה כהן

5ea480e0482d7.JPG

שיגור הטילים אל עבר עוטף עזה, מתוך שכונות מגורים ומתוך חצרות בתי הספר ממשיך ללא הפסק. יחידה מיוחדת של עשרה חיילים מתמקמים למארב, לא רחוק מבית הספר של האו”ם. המודיעין שהגיע מספר על ירי מתמשך מחצר בית הספר, כאשר מייד לאחר הירי, המשגרים מוכנסים לאולם ההתעמלות של בית הספר, והיורים מתחזים לתלמידים. חום אימים בחוץ, לחות גבוהה, החיילים צועדים בסתר בסמטאות. הם מגיעים לרחוב בו נמצא שער בית הספר ומתצפתים עליו.

דקה חולפת לה, ולאחריה עוד אחת ועוד אחת. המתח מורגש היטב. כל החיילים צופים בשער, ממתינים להוצאת המשגרים לחצר, ואז בירי מדויק לחסל את מי שמשגר, כמו גם את המשגרים עצמם. הפקודות ברורות. ירי מדוייק תוך כדי השתדלות לא לפגוע בעוברי אורח, בעיקר לא בילדים, ובמידה וישנם ילדים בחצר, לחזור אחורה ולוותר על הפעולה.

הצלצול להפסקה נשמע, החיילים יודעים כי כעת הילדים יצאו החוצה, ויש כמה דקות של רגיעה, עד לאחר ההפסקה, אך הם ממשיכים לשכב דרוכים במקום.

יריה נשמעת מימין, ולאחריה עוד אחת ועוד אחת. צרור נשמע מאחור. מנסים לאתר את מקורות הירי, אך ללא הצלחה. “אבי” צועק המפקד בנסיון לתת לו הוראה לצאת ולבדוק את השטח, אבל אבי אינו מגיב, הוא שרוע ליד המפקד, ללא רוח חיים. היחידה תופסת מסתור, הם נכנסים לתוך דלת של בית. שני לוחמים מוציאים את נשקם מפתח הדלת ויורים לצדדים, בעוד המפקד יוצא החוצה לסמטה, להביא את אבי. אש נפתחת מגג הבית שממול, והמפקד סופג כדור מעט מתחת לברכו הימנית ונופל ארצה. החיילים בדלת מזהים את מקור הירי בגג, יורים והורגים את היורה. המפקד מגיע בשארית כוחותיו אל אבי, שלומי בא לעזרתו, והם מנסים ביחד למשוך את אבי אל הדלת. אל הכניסה לרחוב מגיעה עוד חוליה של האויב ופותחים באש. המפקד ושלומי משיבים אש, ואחד מהאויבים נופל בעוד השני ממשיך לירות בצרורות ארוכים. המפקד סופג עוד כדור מתחת לכתפו הימנית. הוא צורח בכאב, אך ממשיך לירות ללא הפסקה. הוא מביט בשלומי ורואה כיצד הוא סופג כדור בראשו, ונופל ארצה. המפקד מנסה להגיע בשארית כוחותיו אל הדלת, בה בעת שאחד מהאויבים מוציא רימון וזורק אותו לסמטה. שאול מזהה את הרימון, יוצא החוצה ביחד עם רמי, הוא מצליח להגיע אל הרימון וזורק אותו בחזרה אל עבר האויב, אך הרימון מתפוצץ בעודו באויר. שאול נהרג במקום בעוד ששתי רגליו של רמי נפגעות בצורה קשה מאוד והוא אינו מסוגל לזוז בכוחות עצמו. המפקד מגיע חזרה אל דלת הבית, תופס את מכשיר הקשר, מעביר הודעה קצרה בתדר של היחידה שלו, ומייד מעביר תדר לתדר של גולני שהוא ידע כי הם רחוקים ומתחיל לצעוק בכל כוחו לתוכו כי הם זקוקים לעזרה. החיילים ממשיכים לירות מדלת הבית, מאבטחים את הסמטה. לאחר דקות ספורות, הנראות כמו נצח, קולות הג’יפים נשמעים בין קולות הירי. האויב נסוג לאחור באופן מיידי. החבר’ה של גולני באים לעזרת היחידה, הם מחלצים מהתופת את רמי, וכאשר המפקד רואה אותם, הוא מרשה לעצמו להתמוטט, ונופל ארצה. החיליים של גולני מעלים אותם לאחד הג’יפים ונוסעים במהירות אל עבר הנקודה בה ממתין להם המסוק.

שלושה חיילים נהרגו בתקרית.
המפקד החלים, לפחות פיזית.
רמי, אשר איבד את שתי רגליו, התאבד לאחר מספר שנים.

 

*מבוסס על סיפור אמיתי. השמות, המקומות ועוד הרבה הינם פרי דמיונה של הכותבת.

*קרדיט תמונה: 

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר