שישי שוק

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל
59ea7572c7372.JPG

שורף לי מכאב, השרירים נמתחים והכתף מבקשת הקלה. אני מרגיש את השקיות חותכות בבשרי .הרגליים מסרבות לנוע קדימה, אך אין לי ברירה.

היא מחכה לי שאחזור עם הקניות שביקשה, עם הבמיה, העגבניות ושאר הירקות.

הביאו היום סחורה טובה. היא תשמח.

רק עוד כמה פסיעות ואגיע הביתה.

אני מצלצל בדלת והיא לא באה. שוב פעם זה קורה. אני עמוס בשקיות והיא לא פותחת.

את השקיות אני מניח בזהירות על הרצפה נזהר עם שקית הביצים הטריות, ואז מחטט בכיסים, מחפש את המפתחות ולא מוצא. מחפש ומחפש וקצת נבהל, אולי נפלו מכיס המכנסיים הקרוע.

מחפש בין השקיות, והמפתחות בכף ידי.

נושם לרווחה ונכנס הביתה.

היא יוצאת מהמטבח מנגבת ידיה במגבת הצבעונית שקניתי לה בשוק ושואלת: למה שוב איחרת, דב? הילדים בקרוב יגיעו.

היא מחפשת בין השקיות הרבות ושוב מתלוננת בקולה הרם: “איפה הבמיה, דב? שוב שכחת את הבמיה?”

sbaron73gmail-com

הבלוג של: שלהבת ברון

כתיבה וצילום. צילום וכתיבה. שניים שהם אחת.

סיפורים נוספים של שלהבת ברון

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר