שרה וחוה

57a4523be19d9.jpg

שרה וחוה, חברות ילדות.

שרה וחוה חברות כבר שנים,

התחתנו כמעט באותה השנה,

ילדו ילדים כמעט במקביל.

בין בתיהן מפריד שביל,

בין הלבבות שלהן מפרידה מריבה.

כבר כמה שנים שהן לא מדברות אחת עם השנייה.

כבר כמה שנים, שהגדר החיה המפרידה בין בתיהן,

מכסה על הקשר הרופף שלהן.

ויום אחד חוה שלחה לשרה הודעה:

“בואי אלי אחותי, התגעגעתי מיליון”

שרה, שלחה לה לב מרקד ובאה, בריצה…

הבית, שמעבר לשביל ומאחורי הגדר החיה,

היה סגור, תריסיו מוגפים, חדריו חשוכים.

אין רכב בחנייה, אין כלב קופץ בכניסה.

בחזית שלט גדול “למכירה”.

“אחותי, איפה את?”

דלת הבית נפתחת לאט, חוה יוצאת כולה בוכיה.

“אני כאן” היא לוחשת, “תמיד הייתי”.

שרה שותקת, לא יודעת מה לומר.

ניגשת בזהירות אל חוה, ומחבקת אותה חיבוק חזק של אחיות.

“אחותי האהובה, גם אני כאן, תמיד הייתי”.

שרה וחוה, חברות ילדות,

שרה וחוה חברות כבר שנים.

הן בונות את חייהן מחדש, במקביל

בין הלבבות שלהן כבר לא מפריד שביל.

 

 

nuriyot013net-net

מכאן ומשם, ובעיקר מהלב, הבלוג של: נורית בורגר ינאי

אישה, אמא, מכאן ומשם ומכל מקום מטיילת בדימיון, משוטטת בדרכי הנפש שלי, נושמת את האוויר שלנו וחולמת על צלילות הרים במקום אחר. כותבת למגירה ובעיקר במחשבה.

סיפורים נוספים של נורית בורגר ינאי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר