“תתיר אותי”

5954c4d9694d3.jpg

כמות הפעמים שנפרדנו וחזרנו, במהלך שמונה השנים שהיינו זוג, מאז שהשתחררנו מהצבא, היתה אחת הסיבות, שההורים שלנו התעקשו שנחליט על תאריך ונחליט לכאן או לכאן.

אתה זוכר את היום שבו החלטנו על ה”לכאן” וכמה נשמנו לרווחה, בסופו של דבר, על כך שסוף סוף התבגרנו מספיק כדי לקחת את הצעד הזה שתמיד ידענו שהוא בלתי נמנע?

אתה זוכר כמה דמעות עברו בין שנינו מרגע ההחלטה ועד הביצוע הסופי?

הלכנו למיטה בליל ההחלטה, התנית איתי אהבה מתוקה ובלתי נשכחת ולחשת לי מילים שקיבלו משמעות נוספת מאותו רגע. החלטנו שהפעם זה יהיה לנצח ולא משנה מה נרגיש בעוד כמה ימים כלפי ההחלטה.

סיימנו להיות פינג פונג של ההחלטות שלנו, ידענו שאנחנו לא הולכים ונעשים צעירים יותר ולמרות שאני החלטתי על “לכאן” אחד ואתה החלטת על “לכאן” אחר, ביקשתי ממך שתתיר אותי.

עד כמה שאהבתי אותך ובתוך תוכי ידעתי, שזה לא יהיה אותו דבר עם זה שיבוא אחריך, בחרתי להעניק לראשי הפעם את ההובלה.

כל דמעה שלך נחרטה בזיכרון שלי ואני יודעת שהיא עלולה לשמש כנגדי יום אחד, אבל נכון לאותו יום גורלי, זו היתה החלטתי ואתה כבר מכיר אותי מספיק טוב, כדי לדעת שאני לא מתחרטת אף פעם על ההחלטות שלי.

התרת אותי לא רק מריח גופך על הכרית לצידי, אלא גם מזיכרונות עתידיים משותפים, מרגעים של בכי מאושר וגם מכעסים מיותרים.

תדע לך, האהבה הגדולה שחלקנו, לעולם לא תתיר אותי מכל מה שלמדתי ממנה ועל כך אני מודה לך לעד ועל כך גם יודה לך בסופו של דבר, האחד שיבוא אחריך וזה שלבי יבחר בו.

 

hadarcg012-net-il

אין חוקים לאהבה, הבלוג של: הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט. משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר. לשיגעון שלי אין מרפא.

סיפורים נוספים של הדר גבעתי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר