אני שמנה

״אני שמנה,״ זרקת לחלל הלב שלי, אותו לב שעוטף אותך בין פעימה לדם, שסוער כשאנחנו מביטים בעינים, כשאנחנו עושים אהבה.

בלי מילים משכתי אותך אל המראה הגדולה, משתיק מחאות בנשיקות,

ולאט יד ופה הסירו שכבה אחר שכבה ממך, חשפו את עורך המתוק,

צנחו בקול דממה אל האדמה הטובה שבינינו וכל פיסת עור נחשפת נושקה בדיוק.

כמו מדריך בלובר, הסברתי אבר ואבר, את יופי קימוריי מותנייך ושפע ערוותך,

בשבילים צוננים בפנים ירכייך הראתי פינות ודרך ליבך, שד אחרי שד, זקיפות הפטמה,

שפתייך כפלא עולם נהדר,

את ישבנך השלם העגול כחלוק נחל צונן, חפנתי ודשתי בעומק,

כל פינה וכיכר בעורך ביארתי לאט לרוחב ואורך

ומנוחה לגופי ולחיי בתוכך נתתי.

באתי ושבתי לעומקו של הגוף ולרגע אחד חדל הכל.

אז לחשו שפתי לחישה,

לאוזנך שלחתי גלים ואמרתי אלייך לאט וברור,

את יפה כמו עולם, יפה כמו מים ואין בך סופים.