אין משפט יותר מחרטט ומחפה על האמת של הפחד האמיתי שלי, מצמד המילים “יהיה בסדר” או “אני אהיה בסדר”.
אני רגילה להתגבר על כל הבעיות שלי לבד ובגדול מעדיפה להתמודד איתן ללא כל עזרה מאף אדם, גם הקרוב ביותר. העובדה שיש כיום אנשים שאני מתייעצת איתם (שאינם בני משפחה ממש קרובים) מדי פעם לגבי נושאים שונים זו כבר התקדמות שלא היתה קיימת ממש בעבר.
כאדם שהיה רגיל לשלוט כ”מופע של אדם אחד” בהכל סביבו ובעיקר בביתו, כמישהי שחייבת לשלוט בכל סיטואציה ולהוביל, אני לא ממש יודעת לשחרר את המושכות לגבי הרבה דברים הקשורים לחיי.
גם ברגעי משבר ובמקומות הכי נמוכים שלי למדתי להתמודד לבד, תמיד מתוך מחשבה
שא) אני אצליח לבד.
ב) לוודא שאני יכולה להצליח לבד ולהוכיח לעצמי בעיקר.
ג) כדי לא להכביד, להקשות או להציב את הקושי שלי האישי מול אחרים שהם בעלי קשיים אחרים משל עצמם.
אני תמיד אהיה זמינה וקשובה לחברים שלי ולא אצפה בתמורה לאותו הדבר. כמובן שאם זה יקרה הפוך תמיד אשמח על כך, אבל למדתי לא לצפות לשום דבר מאף אחד כי פשוט יותר קל לי כך.
אם אתה לא מצפה לדבר מאחרים, איך תתאכזב אם לא יעמדו בציפייה האחת הזו?
כשהכי רע לי בעולם אני פוטרת עם המילים “יהיה בסדר” את כל העולם מלעזור לי או בכלל לדעת עד כמה קשה לי.
אני אדם שקוף ברגשות שלי וכשרע לי אני לא אשקר שטוב לי, אבל שם זה יעצור. אני לא אוהבת שמרחמים או מציעים לי עזרה כי גם כך לא אבקש ולא אקח. אני לא אוהבת להרגיש נזקקת גם אם זה רק בתמיכה נפשית ובטח שלא איעזר ביותר מכך כי גם חונכתי לטפל בענייני לבדי ובתוך ביתי.
גם כאמא צעירה העדפתי לשלם הון לשמרטפיות מלהכביד על הסבתות העובדות של בנותיי וכך גם לא הצטרכתי להעמיד אותן או את עצמי במצב מביך אם לא מתאים להן. כך יכולתי לקבוע לי יציאות או פגישות בלי המתח הלא נעים של המתנה לתשובה חיובית או שלילית.
זה כמובן מצטרף לצורך שלי לשלוט ולדעת שאין מצב שלא אצליח להגיע למקום מסוים רק כי אני סומכת על עזרה של מישהו אחר, גם אם זה קרוב משפחה, כן גם על הגרוש לא סמכתי ולא הורגלתי לסמוך כי היה בעבודה יותר מאשר בבית.
אני יודעת שזה דפוק בעיני אחרים, החוסר יכולת לסמוך או להיעזר באחרים, אבל את הלביאה הזקנה הזו קשה ללמד תרגילים חדשים בשלב הזה, אז בואו נתייאש יחד מראש מהנסיון לשנות אותי ונסתדר יופי יחד.
קורונה לא קורונה, בידוד לא בידוד, החלטות לכאן או לכאן… יהיה בסדר, פשוט כי אין ברירה אחרת בעיניי ואל דאגה אם לא יהיה בסדר, אטפל במצב כדי שבסוף יהיה באמת בסדר.
