לא אני לא חיה בסרט מתח או בלשי ולא עובדת במוסד הישראלי, אבל אני כן חושדת יותר מהרגיל באנשים או לפחות במניעים שלהם בין אם כלפיי או בכללי.
האם טוב לחיות כך חיים או האם קל להיות מולי אדם שמניעיו לפחות בהתחלה נתפסים בעיניי כחשודים? לא, אבל זה או זה או לא לתקשר עם אף אדם בעולם הזה וזו אופציה פחות מועדפת עליי בשלב זה של חיי.
זה התחיל אצלי הרבה לפני שבכלל חלמו על סדרות תחקיר כמו “המתחזים”, “עובדה” או “יצאת צדיק” וכדומה.
כשאת גדלה בבית של איש בטחון ומתגוררת בילדותך במדינה מוכת טרור או סכנה אחרת ולמשל מתעוררת בגיל חמש באמצע לילה שייחרט במוחך , לבנין המגורים שלך כשהוא עולה באש, רק כי טרוריסטים החליטו לשרוף את הבנק הצמוד, את מתחילה להבין שבעולם הזה כנראה שיש יותר רע מטוב.
זה ממשיך כשיש לך אמא חרדתית ואיך לא?! ואבא שנעדר הרבה מהבית כדי לתרום למדינה, שמאוחר יותר תבגוד בו. אותו אבא מחדיר למוחך במשך שנים רבות כי בני האדם רעים מטבעם, עובדה שמאוחר יותר תצוץ שוב בפרדיגמות בהם נתקלתי בלימודי התואר שלי.
תבינו, אלו שריטות שלא מתנערים מהם בקלות והם משרתים אותי היום יותר מבעבר ובעיקר מאז שהתגרשתי ונותרתי לבד בעולם הזה, מלבד בנותיי וקומץ חברים שלמדתי לסמוך עליהם.
אז איך בכל זאת חיים ככה אתם שואלים?
- חיים עם דלת נעולה בקומה גבוהה עם מחבט מעץ מלא צמוד למיטה וזה אחרי שנים של שינה עם סכין מטבח ענקית מתחת לכרית, גם בימים שלי כאשה נשואה כשהבעל שהיה לי ישן לידי באותה מיטה ומודע לזה.
- סומכים ומסתמכים הכי הרבה על עצמי, למורת רוחם של אנשים שאוהבים אותי ומבקשים שאשחרר ואלמד לסמוך עליהם יותר.
- חושדים בכל אדם שפונה, בודקים עליו בכל אתר שאפשר, וכל דבר שרק מריח קצת אחר ישר מעורר חשד, נסיגה מקשר איתו וחסימתו לעד.
- נשארים באזור נוחות של מקום עבודה, מגורים ואנשים קרובים ולא נותנים הרבה מרווח לאנשים חדשים להפוך להיות קרובים מדי ומבינים שגם בין הקרובים ביותר אליך יכולות להיות הפתעות לא נעימות וצורך להתרחק.
האם יש לזה פתרון? כנראה שכן. האם אני רוצה לשנות את המצב? לא.
אני לא יכולה להרשות לעצמי לשחרר שליטה, בעולם שבו אני לא סומכת על החוק והאמונים על הסדר. מקום שבו פושעים מסתובבים חופשי וזחוחי דעת, מוגנים על ידי מחפשי פירצות בחוקים וקורבנות שמורידים פרופיל כאילו שהם הפושעים האמיתיים.
יש לי משפחה לחשוב עליה והן יודעות מי זו אמא שלהן ובעיקר שהיא תתעלם מהחוק ומשומריו אם תצטרך ברגע האמת כדי להגן עליהן ועד אז הן יודעות ממה יש להישמר. אמנם לא הכנסתי בהן את הפחדים והחרדות במלוא העוצמה שאני ספגתי, אבל אני פותחת להן הצצה, רחוקה מהתמימות, לעולם שסובב אותן.
אני אוהבת חברה ואנשים בגדול, אבל עד שיוכח אחרת כולם בגדר חשודים.
תמונה – unsplash/Luis Villasmil
