היא הביטה בו משועשעת.
תחושת המשיכה שניצתה בה והחלה להבעיר חלקים בתוכה, רק גרמה לה להיות יותר נינוחה.
לונה הרגישה באי נוחות שלו מולה.
“מעניין אם הוא יודע שנדיר שאני טועה בקריאת שפת גוף, בעיקר של גברים”, הרהרה לעצמה.
תוך כדי מחשבותיה, שמעה אותו; “… הייתי נשוי ל-6 נשים עד היום, ל-5 מתוכן הייתי נשוי באותו הזמן…”
חיוך התפשט על פניה, מרגישה כיצד הסערה בתוכה הופכת לטורנדו.
היא נשמה עמוק ” וואו זו אומנות” אמרה ועיניה השחורות ננעצות בעיניו של אופיר
“אני מתחילה להבין את מטרת המפגש” המשיכה תוך כדי שמבטה סוקר אותו בגלוי.
לונה הבחינה באש המתפשטת בו בגללה ובמבוכה שלו מולה והחליטה שהפעם היא תשתמש בזה לטובתה.
אם הוא יודע עליה הכל מעצם עבודתו, היא תלמד עליו הכל דרך התגובות שלו.
היא הרגישה איך כל גופו הגבוה והמוצק הגיב במתח קל ושעשוע למבט שלה.
זה מצא חן בעיניה, היא אהבה גברים שמסוגלים להגיב כשהשליטה נשמטת מידיהם פתאום.
מזמן לא היה לה משחק מוחות מושך ומעניין עם גבר.
השיער השחור, המבט המיוחד שהסתתר אצלה מאחורי המשקפיים והגובה שלה משכו אליה גברים די בקלות, אך מרובם השתעממה במהירות, היא הייתה זקוקה למוח חריף מצחיק כדי להמשיך מעבר ללילה או שניים.
הגיע הזמן לאיזה סטוץ או אפילו רומן שיתחיל הפעם במוח, לחש לה הקול השובב שבה.
“אפשר להתייחס אל זה כסוג של אומנות” אופיר ענה בקול שקט,
בטון כזה שלונה שמעה שהוא חושב תוך כדי, “אותי מעניין איך הפרט הזה עלי, מבהיר לך את מטרת המפגש?”
כל גופו הופנה לעברה בעקבות עיניו והיא הבחינה במבוכה הקלילה שגרמה ליד ימינו להיכנס לרגע קל לכיס הג’ינס שישב עליו לא הדוק מידי אך הספיק לה כדי לראות שרגליו בנויות כפי שהיא אוהבת.
הבחור שישב לימינה צחק חרישית מקרב את פיו לאוזנה: “מצא לו עם מי להתעסק”
לוחש לה בעודו מגחך בשקט.
היא חייכה ולא הגיבה אליו, עיניה לא מורידות מבָּטָן מעיניו של אופיר, סערת הטורנדו בבטנה גורמת לה להזדקף.
“הפרט היותר מעניין הוא, האם הן ידעו אחת על השניה, או יותר נכון, האם אתה ידעת שהן יודעות?”
שאלה תוך כדי שעיניה השחורות בוחנות את פעימות העורק הבולט שבצד צווארו, תוהה איך ירגישו שפתיה עליו. לאט לאט החזירה את מבטה אל תוך עיניו הבוערות אליה בירוק עמוק, נעצרה שם, מחכה לתשובתו.
