אתה לא יכול לתקן אותי.
האהבה שלך לא יכולה לתקן אותי.
הנשיקות המתוקות שלך, הן כמו פלסטרים קטנים
על חתכים מאד עמוקים.
המילים הטובות שלך, כמו אקמול למיגרנה.
אני שבורה לשברים קטנים,
אני מרוסקת לרסיסים דקים.
החיבוק שלך עוטף אותי, מנחם,
מרגיע את העצבים הרופפים.
כל כולך מרפא טוב לשבריי.
לאט, לאט תצטרך לאסוף את השברים.
להדביק אחד לאחד, כמלאכת אומן. את הרסיסים.
לומר עוד ועוד ועוד:
“אני אוהב אותך, אני אוהב כל שבר, כל רסיס, כל סדק”
ואז, אולי, יתחיל התיקון שלי.
כי אולי בכל זאת, אתה יכול לתקן אותי.
