אחרי החגים/ נעמה מוזס

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל

יש לה כבר רשימה מוכנה של אחרי החגים משנה שעברה. ממתינות לה שם משימות מלפני חמש שנים, אפילו יותר, יושבות בשקט על הספסל, מקוות שמישהו יקרא להן לבוא.

כמו החלום ללמוד נגינה, מדמיינת עצמה בישיבה מזרחית סביב מדורה דועכת פורטת על מיתר, אפילו שמזמן לא היתה בקומזיץ והיא בכלל שונאת את הריח שנדבק לשיער.

או הרצון ללכת עם אמיר לחוג של הריקודים הסלוניים. בשנה שעברה אחרי שחגגו עשר עגול ביררה איפה יש וכמה יעלה לחודש ביחד עם הבייבי סיטר שתזמין. הרגיש לה שמשהו חייב להתחדש, כמו השיר הזה על אחרי החגים והיא הקיפה את המשימה באדום. ועדיין, לא יצא שהלכו לרקוד.

ויש את הדיאטה הקבועה של אחרי החגים. אולי לשם שינוי תחליט לקבל את עצמה. ככה, כמו שהיא עם הקילוגרמים העודפים.

היא נזכרת בהשתלמות שהביאו לפני כמה חודשים לעבודה. המנחה שדיברה נורא מהר שירטטה על הלוח טבלה של חשוב ודחוף, תיבלה במחקרים שמראים שאת הדברים החשובים באמת- משאירים תמיד לסוף, כמו הקצפת של המילקי.

ועכשיו, כשהיא מתבוננת ברשימה הארוכה של אחרי החגים היא מגלה איך שוב השאירה לסוף את החלום לנסוע לצימר לשלושה ימים עם עצמה, או לכתוב הודעה למיכל.

לא, הפעם היא לא תשלח הודעה אלא פשוט תתקשר, כמו בימים של פעם כשהיתה נוקשת בדלת מבלי לשאול לפני אם ומתי נוח. הפעם, היא לא תוותר על החברה שהלכה לה לאיבוד. היא לא תסתפק בתשובה של “בטח, גם אני נורא מתגעגעת. חייבות שוב לדבר.” היא תכריח את מיכל לפתוח יומן, לסמן יום ושעה, אפילו מקום. לא נורא אם בפעם הראשונה היא זו שתיסע את רוב הדרך. כן, גם על זה דיברה המנחה הקופצנית בהשתלמות, שמערכות יחסים הן המרכיב הבסיסי לאושר כמו ביצים בעוגה. ומה לעשות, שגם ביצים באות בכל מיני גדלים. והיא אולי מוקפת בהרבה אנשי קשר אבל לא משחררת לכל אחד את הקוד הסודי למנעול שלה בלב.

היא מרפרפת על השורות ברשימה, בא לה לקמט את הדף ולהשליך אותו לפח.

מה הטעם אם בכל שנה היא ממחזרת אותה מחדש, הרי הדברים הטובים באו דווקא כשלא ציפתה לכלום. כמו אמיר ששאל אותה בכניסה לאוניברסיטה בדרך לפסיכומטרי אם היא יודעת איך מגיעים לבניין גילמן, ואיך גילו בסוף ששניהם נבחנים באותה כיתה, ואחרי הבחינה נשארו להחליף חוויות של כמה גרוע היה, ובסוף קיבלו כמעט את אותו ציון בהפרש של אחת-עשרה נקודות. לטובתה.

ואיך זה שלעשות עוד ילד נותר כבר שלוש שנים ברשימה. ועוד מעט כבר יהיה מאוחר. והנה, גם כשכבר החליטה שהיא לא קונה יותר גלולות, יש בסוף מי שמחליט בשבילה.

“אז מה את אומרת?”                                                                                                                                  

לקח לה כמה שניות להבין שירון מתכוון אליה, שהוא אשכרה חושב שהיא הכי מתאימה לנהל את הפרויקט החדש. ככה פתאום. בלי שחלמה, בלי רשימה, בלי הכנות מול מראה.

ובמקום לומר ישר תודה ושהיא תעשה את זה על הצד הטוב ביותר, היא רק גמגמה ואמרה שתתן  תשובה אחרי החגים.

בימים אלה יוצא לאור ספר הביכורים של נעמה מוזס, “חפשי עיניים טובות”.

לעוד פרטים על הספר הקליקו כאן

נעמה מוזס
טיפול זוגי ופרטני CBT
מרצה ומנחת סדנאות
שח”ל 6 כפ”ס 054-4798064

 

אורחים בלב

אורחים בלב, הבלוג של: האורחים של "אמור"

בלוג האירוח של אמור. כאן יתארחו מפעם לפעם מי שמדברים אהבה שוטף ואין להם בלוג, כי אין בית בלי אורחים, ואנחנו הכי אוהבים לארח. 

סיפורים נוספים של האורחים של "אמור"

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר