איש הציפורים

אני יוצאת לריצת הבוקר שלי. מוקדם. השמש עולה לאיטה,  האוויר הקריר מעביר בי צמרמורת משונה.  אני מתחילה בהליכה מהירה ומגבירה לאט, לאט את הקצב.  הבוקר החלטתי לרוץ סביב בריכות הדגים.  יש כבר ריח של סתיו באוויר למרות החום העז, חצבים פורחים בצידי הדרך. אני נותנת לרגליים שלי להוביל אותי בדרך המוכרת,  נהנית מעליית הדופק בעורקים ומהרוח הקלה.  מרחוק אני רואה דמות יושבת על שפת אחת הבריכות,  אני לא רגילה לראות כאן אנשים בשעות המוקדמות האלה. ככל שאני מתקרבת,  אני רואה איש שעל ברכיו לוח ציור ואת ידו מציירת על הדף הלבן.

“בוקר טוב” אני קוראת אליו והוא רק מסמן לי להיות בשקט… אני מביטה אל בריכת הדגים ורואה ממש מעל המים במבנה מסודר,  להקת שקנאים גדולים הנוחתת אל המים.

אני נעצרת. המראה מרהיב.  עשרות שקנאים גדולים והדורים נוחתים באופן מושלם על המים.  “חבל שלא הבאתי את המצלמה הטובה שלי” אני חושבת לעצמי בזמן שהאיש ליד הבריכה רושם במרץ את המראה המקסים.

אני ממשיכה בריצה סביב הבריכות. באוזניי מתנגנת מוזיקה טובה ומעוררת של בוקר, הרוח מיבשת את הזיעה על זרועותיי ורגליי, אלו השעות הכי טובות של היום אני חושבת לעצמי ומחליטה לשבת רגע ולהשקיף על איזור הבריכות . תחת עץ אחד מוצאת לי מקום נוח לשבת, אני מסירה את האוזניות, ומביטה אל עבר בריכות הדגים, אל השמש העולה. מעל הבריכות ערפל דק המתפוגג לאיטו ככל שהשמש עולה, עוד ועוד להקות של ציפורים נוחתות על הבריכות. האיש המצייר נעמד . אני מרכזת את מבטי בו. הוא מביט בי . אני רואה שהוא מניע את זרועותיו מעלה ומטה כמו היו כנפיים של ציפור גדולה. אני נעמדת מולו בצידה השני של הבריכה, מניעה את זרועותיי כמוהו. ואז אני מרגישה את זה, את כוח התעופה המרים את גופי מעל פני האדמה, אני נבהלת, מביטה אליו במצוקה ונופלת. מעוצמת המכה נעצמות עיניי. אני רואה אותו מרחף אלי עם עשרות הציפורים הגדולות והנה הן נוחתות כולן לידי, מקיפות אותי מכל עבר, בקולותיהן הציפוריים משמיעות מן מנגינה נפלאה הנושאת אותי מעלה מעלה. אני פוקחת את עיניי ורואה כיצד הן נושאות אותי כשבמקוריהן הגדולים חוטי כסף העוטפים את גופי בעדינות, אני שותקת מעוצמת ההפתעה, זה לא מה שחשבתי שיקרה לי הבוקר. איש הציפורים מרחף אלי בכנפיו הגדולות, הוא מחייך ואומר לי בשקט להירגע, לנשום עמוק ולהנות מהרגע. “הציפורים ואני מזמינים אותך להיות נוכחת ברגע הזה שלא יחזור. חושי את פעימות ליבך, את ידייך ורגלייך, הניחי לשאלות ולמחשבות לצנוח מטה, מטה. נסי לשחרר אחיזה, את בטוחה בכנפינו החזקות. הרפי לרגע מן הקרקע. נשמי את המרחב השקט והחופשי של הציפורים הגדולות”

אני מנסה לעשות מה שאיש הציפורים ביקש שאעשה. לא פשוט להיות נוכחת ברגע הזה, לא פשוט לשחרר את המחשבות והשאלות, הכי לא פשוט להרפות מן המבט הבוחן שלי את עצמי, המבט שאומר “וואו מה זה הדבר הזה, תתעוררי את בהזייה”.

אני עוצמת את העיניים ופוקחת. מביטה אל השמים הנצבעים בכחול ככל שהשמש עולה, ואז בעדינות הופכות אותי הציפורים עם הפנים כלפי מטה, מראה הבריכות הכחולות המנוקדות ציפורים, השדות הנחרשים בתקופה הזו, שרשרת ההרים, הישובים הקטנים; המראה הזה מרגש אותי. אני פורסת את ידי לצדדים, דואה בעזרתן של הציפורים הגדולות. לרגע אחד אני מרגישה את איש הציפורים דואה לידי ומחייך אלי. השמש מחמת את גבי ואני חשה כל איבר בגופי, משחררת את קולי ומשמיעה נהמה עמוקה מעמקי עומקיי…זה כל כך טוב. כל כך טבעי ובראשיתי. אני קלה כמו נוצה, דואה עם הטרמיקות המניעות את כל הלהקה בספיראלה ענקית.

אט, אט הקצב משתנה וכל הלהקה מתכוננת לנחיתה בבריכת הדגים, איש הציפורים קרב אלי אוחז אותי בידיים בוטחות ומוריד אותי בזהירות אל האדמה, בדיוק אל המקום בו ישבתי קודם.

הוא מביט בי בשקט, מחייך חיוך מקסים מאחל לי יום טוב ונעלם.

אני רוצה לקרא לו שיחכה לי, שלא יעלם ככה כמו שהופיע, אבל הוא כבר איננו. בתוך תוכי כאב עמום של החמצה. הרגשתי שיש כאן הזדמנות למשהו נפלא, ואז נזכרתי בהנחיות שלו כשעפנו עם הציפורים : “הציפורים ואני מזמינים אותך להיות נוכחת ברגע הזה שלא יחזור. חושי את פעימות ליבך, את ידייך ורגלייך, הניחי לשאלות ולמחשבות לצנוח מטה, מטה. נסי לשחרר אחיזה, את בטוחה בכנפינו החזקות. הרפי לרגע מן הקרקע. נשמי את המרחב השקט והחופשי של הציפורים הגדולות”

אני אוספת את האוזניות שלי, ומתחילה לרוץ חזרה הביתה. רגליי נושאות אותי בקלות בדרך המוכרת. אני נוכחת ברגע הזה, נושמת לתוכי את התחושות ואת הטוב שיש לי ומודה על השפע.

 

התמונה באדיבות : Photo by Stephen Leonardi on Unsplash

nuriyot013net-net

מכאן ומשם, ובעיקר מהלב, הבלוג של: נורית בורגר ינאי

אישה, אמא, מכאן ומשם ומכל מקום מטיילת בדימיון, משוטטת בדרכי הנפש שלי, נושמת את האוויר שלנו וחולמת על צלילות הרים במקום אחר. כותבת למגירה ובעיקר במחשבה.

סיפורים נוספים של נורית בורגר ינאי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר