קשרים מוסיקליים.

יש אנשים שרואים הילות ואומרים שלכל אדם יש צבע שהוא מקרין.

אני רוצה לתת אפשרות נוספת, יש לנו חמישה חושים ואני מאמין שאפשר כל קשר או אדם לזהות ולהרגיש עם כל חמשת החושים.

אז על ראיה כבר דיברנו, זאת שפת גוף במישור הפיזי והילות במטא-פיזי\ במישור הנפשי.

מגע זה עוד חוש קל, יש אנשים שהמגע שלהם פשוט לא נעים לנו, או להפך, ממש מרגיע, הסינים ייחסו את זה לתנועות של אנרגיה, או צ’י, בגוף.

ריח זה אחד מעניין, לרוב אנחנו מסתירים את ריח הגוף שלנו, עם בשמים ודאורדורנטים, ועדיין, הוכח כי פרומונים (הורמונים באוויר) יכולים לשנות את ההרגשה שלנו כלפי אנשים והזיעה שלנו מכילה אותם.

טעם אין הרבה מה לומר- יש אנשים המשאירים לך טעם רע בפה מלדבר איתם, או שאחרי נשיקה עם בת הזוג, הטעם של השפתיים שלה נשאר עוד ועוד.

אני פה לדבר על שמיעה, או יותר נכון, על המוזיקה המתארת מערכות יחסים.

כל מערכת יחסים אפשר לתאר עם שיר, בין אם זה לתאר את האדם או את הקשר שלכם.

את שלושת מערכות היחסים שלי אפשר לתאר עם שיר לכל אחת וכמו כל סיכום טוב, דברים המרגישים בדיעבד לא תמיד נראים מבפנים.

מהחיים שלי:

הילה, בת הזוג הראשונה שלי,

היינו ביחד מעל עשור, השיר שלנו היה soul sister by train, שיר חמוד בהחלט וכמו כל שיר שנבחר בצורה ארעית, חסר משמעות לחלוטין.

מערכת היחסים שלנו הייתה חסרת ריבים, וויכוחים או כל פאשן, כאדם המגיעה ממשפחה שבה כולם מצאו את הזוגיות המושלמת בשבילם, זה נראה ככה מהצד, זה הרגיש שמצאתי זוגיות נוחה ויציבה.

אבל בסוף, הפנמתי והבנתי כמה נשארתי בשביל נוחות ולא בגלל אהבה, לא משנה כמה הקרבתי וכמה ניסיתי, זה לא היה מספיק – זה לא יכל להיות מספיק.

והשיר שמבחינתי מאוד מתאר את התקופה הזאת הינו In the End by Linkin park:

בת הזוג הבאה שלי, סתיו,

גרושתי, הכרתי והיא נכנסה לחיי כמו סערה לוהטת, מהיום הראשון היו לנו ריבים ואש לוהטת, הכל היה מאוד יצרי ובניגוד לבת הזוג הקודמת, שהייתה יציבה ומאוד קרה, היא הייתה לוהטת וחמה וכל הבסיס היציב התערער והמשכנו להתהפך שוב ושוב, זה מעניין שהשיר שהיה שלנו היה Trains by Porcupine tree , המדבר על תאונת רכבת.

ברגע ששמעתי את October and April, ידעתי מיידית שזה מתאר את מה שעברנו ביחד, מהרגע הראשון היינו פצצת זמן מתקתקת.

בת הזוג האחרונה שלי, עמית,

הכרתי בלי כוונה, זרקו אותנו ביחד להתמודד עם סיטואציה ונהיינו החברים הכי טובים בשנייה.

כמה חודשים אח”כ, היה ערב עם חברים שדיברנו על עתיד וכו’. בלילה כשהיינו לבד, נפלט לנו שלא היינו מתנגדים לחיות את שאר החיים ביחד.

ובזמן שהתקדמנו, שנינו רדפנו אחרי העבר שלנו ונסיונות ההתמודדות שלנו איתו, כל אחד בנפרד, גרם לנו לא לשרוד.

מהרגע הראשון, השיר Unintended by Muse היה מאוד ברור לי כשיר המאפיין את אשר קרה:

לסיכום:

אני מאמין שהחיים שלנו מורכבים מרצף אירועים, תקראו לזה גורל, מזל, אלוהים או רצון חופשי,

בסופו של דבר האירועים האלה משתלבים לסיפור אחד ארוך.

הוא מלווה במוסיקה, ריחות, טעמים ומראות וזה עלינו לזהות ולמלא אותו בדברים המתאימים.

ואני מאמין, שככל שנדייק את העבר שלנו, עם רגשות וחושים ושירים ומראות שונים, כך נהיה יותר מחוברים אליו ונוכל לנווט את עצמינו לעתיד טוב יותר.