יחסים

מסכות, מחשבים והאיש בעל אלף הפרצופים.

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל

הקדמה:

הייתה לי השבוע שיחה עם בת משפחה קרובה והבנתי שלא רק שההגדרות שלנו שונות, גם הטרמינולוגיה, כיוון ההתייחסות שלנו והמחשבה על נושא התקשורת הבין אישית.

אז החלטתי להפוך את השיחה הזאת לפוסט קצר, להסביר את צורת המחשבה שלי ולמה אני חושב שהדיון על זה מעניין.

מסיכות

מסיכה זאת מילה מאוד בעייתית,

המטרה שלה זה לכסות ולהסתיר את מה שמתחת, זאת השקפת העולם הרווחת

ולומר לאדם שאתה עם מסיכה, או שם מסיכה, זה לרוב שקול להסתרה או התחבאות.

אני מעדיף להסתכל על הנושא אחרת. כמעט לחלוטין הפוך על ראשו.

 

מחשבים ותקשורת:

“אנחנו מדברים על תקשורת בין אישית, מה קשור עכשיו מחשבים?!” -כל אדם המדבר איתי על הנושא.

בעולם התכנות, יש בעיה קשה ביותר של העברת מידע, במיוחד בין שני גורמים שנבנו כל אחד בפני עצמו, כדי לגשר על אי ההתאמות, כל צד מייצר ממשק, הוא מחצין החוצה חלק ממנו הרלוונטי לתקשורת הזאת ובצורה שהוא רוצה שהצד השני יראה אותו.

הממשק הזה הוא למעשה, מסיכה- אנחנו לא חושפים את הכל, כדי להגן על החלקים הפנימיים.

וכך גם אנחנו חווים את העולם – מול ההורים ומול החברים נתנהג אחרת.

באינטרנט, תחת שם בדוי, נהיה יותר וולגריים ופנים אל פנים נהיה יותר נינוחים.

כל אחד מן צורות התקשורת היא מסיכה שאנחנו עוטים, מראים פרסונה שלנו התואמת לסביבה.

להסתתר, או להיחשף

“No man, for any considerable period, can wear one face to himself and another to the multitude, without finally getting bewildered as to which may be the true.”
― Nathaniel Hawthorne, The Scarlet Letter

במשחקי תפקידים (חיים ושולחניים) אנחנו מייצגים דמויות אחרות מאיתנו,

לרוב- הדמויות האלה הן חלקים מאיתנו שאנחנו מדחיקים או רוצים לעבוד עליהם, לחקור אותם.

זאת מסיכה מאוד בוטה ועם זאת, היא מאוד עירומה, היא עצב חי שלנו, חשוף לכל העולם.

ואני מאמין שזאת האמת תמיד, אתה תמיד מעמיד פנים של אדם אחר, טיפה שונה מעצמך.

בין אם זה לבת הזוג שצריכה תמיכה ואתה קצת יותר עמיד ואיתן.

בין אם זה בדייט, אתה יותר פלרטטן ויותר מנסה להראות עניין.

זה יכול להיות עם ילד קטן, אז אתה משטתה ומנסה להתממשק איתו, ליצוק מסיכה התתאים למה שהוא מסוגל לקלוט.

גם בחדרי חדרים, לעצמך, אתה מנגיש את הכל בצורה שונה מ”האמת האבסולוטית”.

המידע והרגשות עצמם הם משהו.. לא מעובד, כדי להתמודד איתם, לעכל את זה, חייבים לעבור עיבוד כלשהו. זה ממשק – מסיכה.

למה מסיכה ולא להיפתח

“Man is and remains an animal. Here a beast of prey, there a housepet, but always an animal.”
― Joseph Goebbels

מה לעשות, אנחנו בשורה התחתונה חיות.

כדי להיות בלי מסיכה, בלי שום חסם, אנחנו צריכים לחזור להיות יצריים, חסרי חשיבה וגם אז – זאת בחירה להיות כאלה.

תקשורת עם המטפלת שלך, או בת הזוג באינטימיות היא הרבה יותר קרובה למקור, וגם היא חוטאת בעיבוד בדרך.

כמו שאנחנו לא נפשוט את העור שלנו לפני מקלחת, כך אנחנו שומרים מסיכות.

כל אמצעי תקשורת שיש לנו מכפיל את הכמות שלהן ופותח לנו עוד דרכים להביע את עצמנו.

כל צעד שלנו בהצגה שלנו אחרת לאנשים, נותנת לנו לגלות עוד על עצמנו, גם אם אני מכיר אותי – עוד זווית של השקפה עצמית תמיד עוזרת.

תקשורת עם אדם חדש יכולה לחשוף לעצמך יותר משאתה חושב, אם תיתן לעצמך להפנים את ההבדלים.

 

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר