מים / תמרה חלוצי

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל

 

מים

הרי, גם המקום אליו הולכים הנחלים

לעולם איננו מלא.

 

אני מנסה להתנחם בזה.

 

מה אעשה בזמן הזה

טרם ישקע אל הנצח,

ייכתב בדברי הימים

ובחושך,

האם אודה טרם אֶתְאַדֶּה–

 

אנחנו שתיים, ועדיין –

מותר לרצות, לבעור, לאהוב

ומותר להטביע את הרגש,

ומותר לטבוע בו.

 

כמה אני רוצה את המים

שישטפו אותי, אותך

שיהיו לנו שוב כפי שהיו

אי-שם, אי-אז,

בראשית

מקור חיים

 

*

הנשימות שֶׁלְּךָ שרות לי שיר ערש.

אתה מנגן אותו באזני

ניגון מתמשך ואיטי,

מרכיב אותי מחדש,

עושה שיראו אותי.

ממש כך: פנים ופעימות,

ידיים שקטות,

מחשבה במהירות החושך.

ורואים אותי. ממש. לא עוד רק

רואים דרכי.

 

*

באהבתנו

יותר מכל

הנשמה שלך מבריחה

בלהות

 

*

והלילה –

תהיי שיר הערש שלי?

תתני לי לנוח בחיקך? לשכוח?

ולו מעט,

ולו לרגע,

להיעלם בהילה שלך

להיות ההילה שלך

הצליל השקט

שעוצם את עינייך?

קרדיט איור – טל סלע

אודות המחברת – תמרה חלוצי

tamarhalutzi890@gmail.com

שירים, סיפורים קצרים ומחזות שכתבה פורסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות שונות, כגון: “עורי שפת עבר” בעריכת לאה צבעוני; “בגדות האפשר” בעריכת קמה שיר ויואב גלבוע; בכתבי העת “משיב הרוח”; “צריף”; “ליריקה”; “קול ההמון”, “סלונט”; “המסדרון”; “בכיוון הרוח”; “סלון הדחויים”, ואחרים. מחזאית ההצגה “עת לטעת”, הצגה עצמאית שעלתה ברחבי הארץ בין 2015-2017.

קישור לדף הפייסבוק שלי, בו מועלים מעת לעת סיפורים ושירים שכתבתי ופורסמו בבמות שונות:

 

 

אורחים בלב

אורחים בלב, הבלוג של: האורחים של "אמור"

בלוג האירוח של אמור. כאן יתארחו מפעם לפעם מי שמדברים אהבה שוטף ואין להם בלוג, כי אין בית בלי אורחים, ואנחנו הכי אוהבים לארח. 

סיפורים נוספים של האורחים של "אמור"

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב email
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר