אני כל הזמן אומרת שחסרות לנו מילים.
כמה אנחנו מקפלים לתוך מילה אחת… אהבה.
(כשאני אומרת “אהבה”, אני מדברת על אהבה איקס, כמובן, ומי שאיכשהו לא סגור על זה מוזמן לחזור לפוסט “לימודי ליבה“)
ועכשיו – התובנה הכי חדשה שלי…
״לאהוב״ זו לא מילה אחת, אלא שלוש
1. לאהוב, כמו לחיות – זה תיאור מצב – להיות – Be
אנחנו לא עושים שום דבר בשביל לחיות. אנחנו פשוט חיים. אנחנו בתוך המצב הזה.
אותו דבר לאהוב – אנחנו ככה, במצב הזה, של אהבה.
כשמדובר באיקס אנחנו יודעים שהוא לא בא סתם, שהוא שיעור, והוא מחליט עלינו, לכן הוא קיים בין שנרצה אותו או לא, ואפילו בין אם אנחנו מרגישים אותו או לא. תכף תבינו למה אני מתכוונת.
2. לאהוב, כתחושה, להרגיש אהבה – Feel
כמו להרגיש קור.
לא כולם ירגישו שקר להם באותה מידה, גם באותה טמפרטורה.
בעבודה מנטלית, אדם יכול לבחור שלא להרגיש קור בכלל.
אותו דבר להרגיש, אקטיבית, את הרגש של אהבה בתוכנו, תקראו לזה אולי להיות מאוהבים, אבל אני לא מתכוונת לטרפת הזו של ההתחלה, אלא משהו שמתחולל בנו מדי יום, מדי רגע.
להבדיל מהסעיף הקודם, זה פחות אבסולוטי.
לכאן כבר נכנס פחד, ההיסטוריה שלנו, דברים מבחוץ כמו הנבואה המטומטמת שמגשימה את עצמה שאי אפשר להיות מאוהבים לנצח.
לכאן נכנסים יכולות וכלים אינדיבידואליים.
אדם יכול לאהוב, וזמנית, או לא זמנית, לא להרגיש את זה בכלל.
אדם יכול לאהוב ולא להודות בזה, אפילו בפני עצמו.
לרגש אפשר להתכחש, ואפשר להדחיק אותו.
אלה תעלולי תולעת, כמובן.
החדשות הטובות הן שברגע שמבינים את זה, שזה לא מצב, אלא פעולה, גם יש לנו שליטה על זה.
אנחנו יכולים, אקטיבית, להחזיר לעצמנו את תחושת האהבה, את האוויר לריאות.
זה עניין של סוויץ׳ פנימי. קשה לכם להאמין לי, אני יודעת.
תנסו.
אם יש לכם אהבה איקס, ואתם רוצים לעוף – תנסו.
3. לאהוב, כמו לרוץ – זו כבר פעולה ממש – Do
אנחנו מחליטים עליה, ואפשר גם שלא. אם לא נרוץ, לא נפסיק לחיות.
יש דברים שאם לא נעשה אותם, נפסיק לחיות טוב, אבל עדיין נחיה.
אותו דבר להראות גילויי אהבה: לחבק, לנשק, להגיד, לחשוק, להסתכל, להפתיע… אלה דברים שתלויים בנו לגמרי.
אבל בגלל שהם תלויים בנו, הם גם מושפעים מהאנושיות שלנו לגמרי.
הם מושפעים מזה שקשה לנו להבין שהשני הוא לא אנחנו, ואנחנו לא לוקחים בחשבון אם הוא אורז או קקטוס, או מה שפת האהבה שלו.
הם מושפעים מההיסטוריה שלנו.
יהיו דברים שננעל אם נפגענו בעבר.
יהיו דברים שלא יהיו פתוחים לנו בגלל הילדות שלנו.
פה לגמרי יש לנו שליטה, וזה גם קל.
תפעילו ראש ולב, ותחשבו משניהם ביחד –
- האם אתם אוהבים כמו שאתם יכולים, או מסתפקים בחצי כוח?
- האם נעלתם משהו מפחד שלא תקבלו אותו בחזרה?
- האם אתם עושים חשבון?
- ושאלה מצויינת היא – האם אתם חשים שאתם ראויים לאהבה?
אדם שמרגיש ראוי לאהבה לא יעשה חשבונות על הנתינה שלו.
זה גם קצת טריק לסעיף 2, כי נתינה, הרעפת אהבה, תעזור לכם גם לחזור למקום הזה של להרגיש אותה, אקטיבית. היהדות אומרת את זה בפירוש.
וזה גם מבחן, כי אם אין לכם את Be, גם אם תעשו את Do, לא תקבלו את Feel. כלומר – אם הרגשתם שדעך לכם, ואתם במודע ובכוונה פועלים להחזיר, אם יש ביניכם איקס, זה יחזור.
זה בדיוק מה שאני עושה בחיים האלה – מחזירה אהבות ישנות.
אז תשאלו את עצמכם – אתם אוהבים במקסימום שלכם?
יש לכם את כל שלושת הסעיפים?
ואם לא – תעשו יותר טוב!!
