״את כמו זרקור של נצנצים,״ מישהו אמר לי פעם. ״אני פוחד שאני ארוקן אותך…״
צחקתי.
״אתה גם מתנצל בפני השמש כשאתה משתזף?״
…
יש בחיים האלה אנשים שהם שמש, שנותנים בלי שיתמעטו, בלי לעשות חשבון ובלי צורך לקבל בחזרה, פשוט כי זה הטבע שלהם. אלה אנשים שלהיות בסביבתם ממלא אתכם אנרגיות טובות וכוח.
לעומתם יש אנשים שהם חורים שחורים, שואבי אנרגיה, שלוקחים ולוקחים, אפילו בלי להתכוון, ושמפגישה איתם תצאו מרוקנים ומותשים.
מזדהים?
תחשבו שוב!
אם הייתי משאירה את זה ברמה הקלישאתית הזו, היו פה המון תגובות מזדהות ומהנהנות.
אבל אז לא הייתי אני…
אני אוהבת תשובות מרובדות יותר, תשובות ״גם וגם״.
אנחנו אנושיים, בני אדם.
אין אף אחד שהוא דבר אחד לגמרי.
אם אתם חושבים שאתם רק ״גיוורים״, שמש שנותנת – אתם טועים.
אם אתם חושבים שאתם רק ״טייקרים״, חור שחור שלוקח – אתם טועים.
בכל אחד מאיתנו יש שמש וחור שחור – אהבה ופחד.
השאלה היא רק שאלת מינון.
כל עוד אנחנו לא יודעים להסתכל על החור השחור שלנו, אלא רק על של אחרים, הוא תמיד יקפוץ וישתלט עלינו ברגעים הכי פחות מתאימים, ואולי אפילו לא נהיה מודעים לזה.
אם אתם חושבים שאתם שמש, תתחזקו את זה.
תבדקו כל יום אם אתם עדיין מפחדים ממשהו, ותעבדו על זה.
תבדקו כל יום מה עשיתם לטובת אחרים, ומה (לא פחות חשוב!) למען עצמכם.
תבדקו כל יום אם אהבתם במקסימום, או לפחות אתם בדרך לשם.
תשאלו את עצמכם אם יש בכם עוד פינות חשוכות להאיר.
אם אתם חושבים שאתם חור שחור, קודם כל חיבוק. שנית – לום! אתם לא.
יכול להיות שאתם זקוקים ליותר עידוד. אז מה?? השאלה מה אתם עושים איתו.
אם אתם עובדים קדימה, והעידוד הוא רק תמיכה זמנית – אחלה!!
אבל אם אתם לא עושים כלום, ומצפים שהתמיכה תחליף את הכוחות שלכם, זה מצער, כי אין תמיכה שיכולה לעשות את זה.
קומו מהתחת שלכם ותלכו לטיפול טוב, אם אתם לא יודעים לעשות את זה לבד.
יש כל מיני ״צ׳יטים״ שיעזרו לכם.
למשל: 1. כשאתם צריכים חיבוק, תמצאו מי צריך חיבוק יותר מכם, ותלכו לתת לו אותו.
- תיכנסו למצב הודיה. תעשו רשימה של כל דבר טוב שיש לכם בחיים, ותחשבו על האלטרנטיבה.
שמש וחור שחור הם צדדים שונים של אותו מטבע. אהבה ופחד. אין אדם שנקי לגמרי משניהם.
התולעת של הפחד חיה בכולנו, ובלי ניהול נכון היא משתלטת על העניינים.
אבל גם הקסם שקוראים לו אהבה חי בכולנו, לפעמים רק מחכה להתגלות.
תבדקו את התמהיל שלכם, ותעבדו עליו.
