“אהבה זה לא איקאה, היא לא באה עם חוברת הוראות ומפתח אלן קטן, ואין רק דרך אחת נכונה להרכיב אותה.”
(מתוך הספר “אהבה בהרכבה עצמית“, ספר ההמשך של “הסוד הקטן של יערה כוכבי“, שלי)
למה אנשים באים לתוכניות שידוכים כמו “חתונמי”?
אם נוריד לרגע את כל הסיבות שלא קשורות, כמו רצון להתפרסם, יש לא מעט משתתפים שמביעים רצון כן למצוא אהבה בדרך הזו, להקים זוגיות אמיתית.
אבל למה שמישהו יחשוב בכלל שאדם ששלושה פסיכולוגים בוחרים לו יתאים יותר מאדם שבחר בעצמו?
יש לזה כמה תשובות טובות, ובשביל זה צריך קודם כל (ותמיד!) לעשות הפרדה נחרצת בין אהבה לבין מערכת יחסים.
אהבה
אהבה זה קסם, איקס הוא קסם
(משום מה עדיין לא יודעים מה הוא איקס? הפוסט, ושאלון לאבחון עצמי, מוצמד בראש הדף שלי, אבל הטיעון עובד גם בלי לדעת מה הוא איקס).
אהבה מחליטה עלינו, והיא לא סופרת אותנו ממטר.
יש לה את האג’נדה שלה.
לפעמים זה יהיה עם האדם הכי פחות נכון.
זה לא הופך אותה לפחות אהבה.
וזה קורה, היא קורית, או שלא. אין מה לעשות עם זה.
זה לא אומר שזה חייב להיות ממבט ראשון, כן?
אבל אין שום דרך להגיד: וואלה, האדם הזה נורא מתאים לי, אני רוצה להתאהב בו!
מערכת יחסים
מערכת יחסים, לעומת זאת, היא משהו שאנחנו אחראים עליו לגמרי.
אפשר לייצר אותו ואפשר לחרב אותו וניתן וכדאי ללמוד אותו.
אפשר לייצר מערכת יחסים מעולה, שתביא לחיבה עזה בין שני האנשים, ואם תוסיפו לזה גם משיכה פיזית – קיבלתם את המוצר הכי מבלבל בעולם (שני העיגולים העליונים בדיאגרמה שלי).
זה מה שלימדו אותנו לחפש, אבל פה ההתאהבות תחלוף, ובהכי אופטימי תישאר שפחתיות חמימה ונעימה.
זה מעולה להרבה מאוד אנשים, בעיקר אלה שלא מכירים איקס, או מפחדים ממנו. אש גדולה לא תהיה שם.
אז למה אנשים באים לחתונמי?
בעניין מערכות יחסים, בהנחה שיש מטפל טוב, לגמרי אפשר להכין אדם לניהול מיטבי של מערכת יחסים, ללוות אותו בהטמעה של הידע הזה לתוך מערכת היחסים שלו ולהגיע להצלחות מצויינות. אני עושה את זה כל יום בקליניקה.
אבל לאהבה יש סיכוי לקרות שם באותה מידה שיש לה סיכוי לקרות בתחנת דלק או בטינדר.
כששואלים את המשתתפים, כמעט תמיד מקבלים את אותה תשובה, ותרשו לי לסכם אותה קצת בקיצוניות – אני צריך, או צריכה, שיכריחו אותי להישאר.
בדור הזה, שיש לו אינסוף אפשרויות להכיר אנשים, ואחרי כל אדם יש עוד חמישה שמחכים בתור, יש נטיה לוותר וללכת הלאה על כל קושי, אפילו אם מתחילה אהבה.
יש תמיד הרגשה שהבא, או הבאה, יהיו יותר מתאימים, יותר טובים…
היתרון של חתונמי הוא שבמשך 42 יום מכריחים אותם להישאר ולהתמודד.
בואו נשים את זה פה – זה לא יכול לייצר אהבה.
בגלל זה זה מצליח כל כך מעט, ולא בגלל שההתאמות לא טובות.
אי אפשר למצוא לכל אדם את התאום האנרגטי שלו. וגם לא כדאי.
אנחנו גדלים דרך החיכוך הזה, דרך מה שלא מתאים דווקא.
האנשים שאותם אנחנו בוחרים לנהל איתם מערכות יחסים, ויותר מזה, האנשים שהם האהבות הגדולות שלנו, מביאים איתם את השיעורים הכי חיוניים לגדילה שלנו, וזה מה שחשוב, אם ניקח את ההזדמנות הזו או לא.
חוץ מזה, זוגיות לא יכולה להיות הכל דבש, כי היא תתפרק ברגע הראשון שמשהו לא יעבוד.
אבל ליווי מקצועי יכול לייצר מערכת יחסים שעובדת, מחוייבות, ולתת סיכוי לאהבה.
ויותר מזה – ה”הכרחה” נותנת ביטחון שמישהו יכריח גם את השני להישאר!
אחרת זו תחרות “מי מפחיד יותר” מהרגע הראשון, וכל אחד שומר את הקלפים קרוב לחזה, לא נפתח, כדי לא להיפגע. ככה מאוד קשה להתחיל זוגיות.
ההתחייבות ל-42 יום משחררת מהפחד הזה, ומאפשרת עבודה בתוך הקשר, כך שאם יש אהבה, אם איקס מכה, יש לזה סיכוי לתפוס.
גם בחתונמי, כמו בחיים, יש זוגות שילכו על האופציה של מערכת יחסים שעובדת פלוס חיבה, והם יוכתרו כ”הצלחה” (עד שהם יגיעו אליי בגיל 45 אחרי שקיבלו קטנה בראש מאיקס עם מישהו אחר, והם לא יודעים מה לעשות).
יש זוגות שלא יהיה להם איקס וגם לא יצליחו לבנות מערכת יחסים שעובדת, ואז זה לא יצליח.
יש זוגות שלא תספיק להם מערכת יחסים טובה והם ירצו איקס, ואז זה לא יצליח.
יש זוגות שיהיה להם איקס, רכיב הקסם שדרוש לאהבת אמת, וגם מערכת יחסים שעובדת היטב והם יוכלו לחיות ביחד באהבה ובתשוקה גדולה עד סוף חייהם.
גם את זה אפשר לחרב, אל דאגה. בשביל שהקסם יקרה צריך להמשיך לעבוד כל הזמן.
יש זוגות שיהיה להם איקס ומערכת יחסים איומה, ועדיין יישארו ביחד ויוכתרו כ”הצלחה”
ויש זוגות שיהיה להם איקס וזה לא יבשיל לזוגיות בת קיימא, מכל מיני סיבות.
אבל בלי שיכריחו אותם, אף אחד מהם לא היה יודע את זה, כנראה.
אהבה היא לא איקאה, אבל מערכת יחסים היא כן, אז אפשר לרהט יפה את הסלון, להדליק איזה נר ריחני, לשים מוזיקה שקטה ולהזמין את האהבה להיכנס.
אם היא תיכנס או לא – זה כבר תלוי בגורמים שגדולים מאיתנו.
