המין האנושי מתמודד גרוע מאוד עם תנאי אי-וודאות, וגרוע מזה, עם חוסר אונים.
אני לא בטוחה שזה נכון, אבל התרשמתי שנשים מגיבות רע יותר על אי וודאות, וגברים, על חוסר אונים.
כאשר אנחנו מרגישים אחד מהשניים, תהיה לנו נטייה לנסות ולתפוס שליטה בסיטואציה, איזושהי שליטה! על מה שאפשר!
אנחנו מחווטים לחפש שליטה בסיטואציות מגיל צעיר מאוד.
מהשנייה שילד מסוגל לבצע בעצמו פעילות כלשהי, כנראה תשמעו את צמד המילים: “אני!! לבד!!”
אלה מכם שהשקיעו בלימוד הורות, מכירים את הטריק הבא – לא לתת לילד לבחור בגדים, אבל כן להציע לו שתי חולצות לבחור מתוכן. הוא מרגיש שיש לו שליטה, ואתם השגתם את המטרה, לצאת מהבית בשעה סבירה בבוקר בלי מלחמות.
במערכות יחסים המצב הוא אפילו גרוע יותר.
קודם כל, אנחנו במצב פגיע. שנית, אנחנו צריכים לנהל אותה עם אדם שונה מאיתנו, ולא תמיד ברור לנו מה הוא חושב, או אפילו איך הוא חושב, או איך לפרש התנהגויות ותגובות שלו.
לכן, אנחנו נמצאים פעמים רבות במצבי אי וודאות או חוסר אונים.
וכאן מתחיל הרצון לתפוס שליטה בסיטואציה.
עכשיו… אני בעד שליטה, וכמה שיותר. אני בעד שליטה מוחלטת. אני בעד שחרור שליטה רק בשליטה.
אבל השליטה הזו, שאני בעדה, היא שליטה אורגנית, טבעית, פנימית.
המלכה והמלך נולדו לשלוט. אין להם צורך להיות אובססיביים או כוחניים, דווקא משום שיש להם שליטה פנימית.
מי שלא יכול לשלוט בעצמו, פנימה, לא יוכל לשלוט באנשים או אירועים, החוצה.
למה? כי הדרך היחידה באמת לשלוט באנשים או אירועים שחיצוניים לנו הוא לשלוט במשהו בתוך עצמנו – תפיסת המציאות שלנו, התגובה שלנו, ניהול הרגשות שלנו.
זה עובד גם ברמה הביצועית של שליטה בתגובות, גם ברמה הפסיכולוגית של שליטה ברגש מתוך הבנה, וגם ברמה הפילוסופית של שינוי פנימי שמביא לשינוי במציאות החיצונית.
זו שליטה אמיתית.
אבל באנו לדבר על שליטה כוזבת.
מה היא שליטה כוזבת?
שליטה כוזבת היא כל דבר שנותן לאדם תחושה שקרית שהוא שולט בסיטואציה, לפחות לזמן מה.
רוצים דוגמאות?
סוגי שליטה כוזבת:
מידע:
איסוף מידע מודיעיני זאת אחת הדרכים המיותרות, ועם זאת הנפוצות ביותר לשליטה במערכות יחסים. יש איסוף ישיר ואיסוף עקיף.
איסוף עקיף הוא דליית פרטי מידע לחלוטין איזוטריים ולא חשובים מהרשתות ובאמצעים שונים.
יושבת מ’ ומונה בקפידה כל יום את העוקבים שנוספו לו באינסטגרם, או בודקת אחרי מי הוא התחיל לעקוב, שלא לומר, רחמנא לצלן, עשה לייק, ואיזה סוג של לייק! זאת ועוד… מתי היה מחובר בוואטסאפ ולכמה זמן…
יושב ש’ ועוקב בקפידה אחרי מה היא לבשה באירוע האחרון, ליד מי ישבה, עם מי הצטלמה, מי מצולם ברקע מאחוריה… זאת ועוד, מתי הייתה הפעם האחרונה שנכנסה לטלגרם.
מתוך פירורי המידע האלה עולה סיפור המשרת היטב את התמנון של האובססיה (אם לא קראתם את הפוסט אל תבואו בטענות), ומהרגע שהוא משתלט על המחשבות, כבר אין שם שום קול אחר שיגיד: “שניה!!!! אבל יכולות להיות עוד עשר פרשנויות אחרות!!”
התמנון, ממש כמו “ובניו” לוחש באוזן קונספירציות, השערות לא מבוססות ולא בדוקות, חצאי אמיתות, ואף פעם לא משהו מוסדר וברור.
זה אף פעם לא יהיה: “היא לבשה מיני והתחברה לוואטסאפ, כלומר כבר יש לה מישהו אחר, או שלפחות היא במצב חיפוש, והיא עומדת לעזוב אותך!”
זה תמיד יהיה: “היא לבשה מיני… ומחוברת בוואטסאפ… מעניין מה זה אומר…” והתולעת של הפחד כבר משלימה את החסר לבד, בלי להשלים את המשפט.
העניין הוא, שכשאני לוקחת מטופלים למסע המטורלל שלהם עצמם, התמנון נתקע.
אני שואלת: אז מה זה אומר?
ואין תשובה, כי ברגע שצריך לתמלל את זה, וזה מונח ככה, על השולחן, כל אידיוט יראה שזה, ובכן, אידיוטי. אני לא מטפלת באנשים שחושבים שאם מישהי לובשת מיני היא מתחילה עם גברים.
הוא אומר: “אני חייב לדעת…”
ואני שואלת: “למה? איך זה יועיל לך?”
והוא נתקע.
ואז אני אומרת: בוא נדמיין את כל התשובות האפשריות, ונראה אם המידע מועיל לך, או, כמו שאני טוענת, בסבירות גבוהה מאד אתה כבר יודע את התשובה.
אם אפשר לעשות את זה, הרי שהצורך הבוער הזה במידע מגיע רק ממקום אחד: ניסיון להתמודד מול חוסר אונים על ידי תפיסת שליטה כוזבת.
סוג שיותר קל לטפל בו, אבל הוא גם קשוח יותר, הוא איסוף מידע ישיר. זה איסוף מידע ישירות מפי בן או בת הזוג. זה כבר מערב כמה סוגי שליטה, כי חוץ מהמידע המתקבל יש פה גם כניעה לתכתיבים מצד בן או בת הזוג, לספק את המידע הזה.
זה קשוח, כי כביכול ניתן להגן על זה באופן לגיטימי: “אני אוהבת אותו, לכן אני שואלת כל פרט קטן. אני רוצה להיות מעורבת בחיים שלו.”
ופה באמת צריך אבחון עדין בין שיח עתיר פרטים בין בני זוג, לבין דרישה למידע לטובת שליטה.
אני חושבת שאם תתייעצו רגע עם הבטן שלכם היא תיתן לכם את התשובה, ולא צריך שאני אענה.
הפתרון פה קצת יותר קל, כי בנוסף לתרגול של הצד הדורש, אפשר לעבוד מהצד הנדרש על סירוב “לספק את הסחורה”.
התמנון סופר מניפולטיבי, והוא לא ייכנע בקלות, אבל בעבודה נכונה זה יקרה.
הגבלות:
תראו את זה בקלות בהורות.
לא מזמן דיברתי עם אמא למתבגר, שההורים של החברה שלו לא מרשים לה לישון אצלו. המתבגר עצמו הוא חתיכת דוגמה מדהימה לגבר צעיר חכם, אחראי ובוגר, הלוואי על כולכם, והחברה ילדה טובה. גם ככה הם סגורים שעות בחדר.
“מה הם חושבים,” אמרתי לה, “שמי שרוצה לה*&^ין לא יכול לעשות את זה בצהריים??”
היא משכה בכתפיה ושתינו צחקנו.
דוגמה קצת יותר קשה (כי בסה”כ בהורות יש להורים מלוא הסמכות להגיד לילדה מה לעשות) היא בזוגיות, שבה בן זוג אחד הוא קנאי ואובססיבי במידה זו או אחרת. אם אתם רוצים לקרוא על קנאה אובססיבית הנה הפוסט על זה.
אז יש את אלה שיגידו “את יכולה לצאת עם חברות לסרט, אבל לא עם החברה המסויימת הזו לבר”. יש כאלו שיגידו “אתה לא יכול שתהיה לך מזכירה צעירה ויפה” (או הפוך, כן?) או “אתה יכול לטוס עם חזי למשחק כדורגל באנגליה, אבל לא עם דני לתאילנד”.
כאילו שאי אפשר לבגוד באנגליה, או לפגוש מישהו בסרט עם החברות.
אנשים שמנסים למנוע כל “פיתוי” מהזוגיות הם קצת כמו הרבנים החרדיים, שמנסים למנוע כל פיתוי מהגברים, שלא יראו שמץ קצה של מרפק של אישה, שלא ישמעו אותה שרה… וכולנו יודעים כמה זה מצליח להם.
אבל לרבנים יש סמכות כמו הורית. בזוגיות אין ולא צריכה להיות לאף אחד סמכות כזאת.
אני מדמיינת את זה כמו ניסיון לעצור מים עם סכר שמלא חורים. לא משנה כמה אצבעות תנעצו בחורים, כמה מהר תעבירו אותן מחור לחור (ממש סליחה על הדימוי. שמתי תמונה להבהרה), לא תצליחו לעצור את המים. העולם החיצוני תמיד יהיה שם, והוא יצליח להיכנס מה שלא תעשו.
גם פה, הפתרון הוא ללכת עם ההזיה עד הסוף, לתמלל את תרחיש האימים ולהבין שאין שום דרך לשלוט בו. אפשר רק לעבוד פנימה, שמה שלא יקרה יהיו לנו הכלים להתמודד.
במקום לנסות לסתום את החורים בסכר, כדאי לבצר את הארמון, לעבוד על הזוגיות, להסתכל בעיניים לכל אמת שתהיה, קשה ככל שתהיה, לקבל את השיעורים שמגיעים בתודה, ולהתרכז באהבה.
עוד סוגי שליטה כוזבת:
אני בטוחה שיש עוד המון כאלה, ואין לי ספק שזה פוסט שעוד יתרחב ככל שאתקל בהם, או אם תביאו לי עוד דוגמאות. אשמח לשמוע! נתקלתם אצל אחרים או אצלכם בשליטה כוזבת? איך זה נראה?
אז תזכרו:
אין כמו שיקולי תועלת למלחמה בתולעת.
את התמנון מאלצים ללכת עד הסוף עם הלחישות שלו, ואז מפעילים תער אוקאם של היגיון קר.
תמיד תבצרו את הארמון שלכם. הבלוג הזה מלא כלים, תשתמשו בהם.
ואל תשכחו שהתחושה שאתם אהובים היא קודם כל שלכם, ואסור לה להיות תלויה בזה שמישהו אחר אוהב אתכם.
טוב… זה כבר לפוסט אחר לגמרי.
