עיר או כפר?

בשר או חלב?

כחול או אדום?

כשאתם חושבים על ״בחירה״, מה עובר לכם בראש?

האם אתם חושבים על בחירה בין שני דברים, יותר משני דברים, או שפע אינסופי?

האם הצורך לבחור מלחיץ אתכם?

לבטניות

אני אמא גאה לשתי לבטניות על, ולא אחת אני מקבלת הודעות עם שתי תמונות ושאלה: ״אמא, כזה או כזה?״

ואני, בת נאמנה לאמא שלי, עונה להן: ״גם וגם. תקני את שניהם. שיהיה בארון. לא מבקש אוכל.״

אם אתם מכירים אותי חצי דקה ומעלה, אתם יודעים שאני חושבת שתמיד יש תשובת ״גם וגם״, לא רק במכנסיים. צריך רק לשבור את הראש עד שמוצאים אותה, והיא לא תמיד פשוטה.

אבל לפעמים צריך לבחור.

יש רק 24 שעות ביום, ובקלפי שמים רק פתק אחד מכל סוג.

לפעמים אין ברירה אלא לתעדף. אלה החיים.

אז איך בוחרים?

לפעמים המסלול הוא הגיוני. הבחירה מתבקשת.

לפעמים זה יותר קשה.

בשבוע הבא יש לי התנגשות לו״ז. שלושה דברים שחשובים לי לנשמה, ומתוכם אני יכולה לבחור שניים. מה אני עושה? נכנסת למים עם השאלה ויוצאת עם התשובה. אני שוחה על זה. אבל זאת אני.

אני חובבת גם טבלאות ״בעד״ ו״נגד״. לא כי הסכימה שלהן תיתן את התשובה הנכונה, אלא כי במהלך ההכנה שלהן יתברר לכם באופן חד משמעי מה בא לכם.

לקחת שליטה

עד כאן סבבה. כנראה כולנו נסכים על זה.

ועכשיו הקפיצה.

מה קורה אם אין לכם ברירה?

מה קורה אם אתם עומדים במצב שהשליטה ניטלה מכם, הבחירה נעשתה עבורכם ואין לכם שום ברירות?

אירוע כזה הוא בסיס טוב לכאב, לתסכול ולפחד.

מה עושים?

אם תשאלו אותי, כשמישהו מחליט משהו עבורי, אני נעמדת לפני ההחלטה שלו ואומרת – אני בחרתי בזה.

נכון שכרונולוגית בחרתי בזה אחרי שזה כבר נכפה עליי, אבל אני לא מחזיקה מכרונולוגיה.

אני מחזיקה משליטה.

אני לא אהיה במצב שלא בחרתי בו, ואם אין ברירה, אני אבחר בו בדיעבד!

אבל באמת.

אני אשב ואמצא למה המצב הזה למעשה טוב לי.

וזה קל, כי אני יודעת שבחיים שלי אני אצא מורווחת מכל דבר, כי כל דבר שקורה הוא או מתנה או שיעור… או גם וגם!

כל מה שאני צריכה לעשות הוא להזכיר לעצמי את זה, וזה כבר עושה טוב.

אז אני עוצמת עיניים, מדמיינת את עצמי עוקפת את הדבר הזה, שכרגע דרס אותי, מתייצבת לפניו עם ידיים על המותניים ואומרת: אני בחרתי בזה!

אני לא הראשונה שעשתה את זה, כמובן.

יצחק, כן כן, אבינו, ההוא מהתנ״ך, היה במצבים שבחירה נכפתה עליו, בדרך כלל על ידי אשתו שתחיה.

אז ישבנו, הרב וילק ואנכי, לדון האם הוא היה נרפה וחסר עמוד שדרה, או דווקא גבר-גבר.

הגענו כמובן למסקנה השניה, כי הוא התייצב באומץ לפני כל דבר כזה, ולקח על עצמו את הבחירה. לא פלא שאחרי זה אנחנו עם הבחירה, כן?

אם אתם רוצים לשמוע אותנו מדברים על זה, וגם אם יש ליצחק ורבקה איקס או לא, אתם מוזמנים להאזין לפרק בפודקאסט שלי ״זוג כל פרק״ שמדבר על זה.

ואז כדאי להמשיך לעוד פרקים, עם הרב ועם אורחים אחרים, על זוגות מפורסמים אחרים.

לחצו פה לפודקאסט בספוטיפיי, או חפשו (בספוטיפיי או באפל פודקאסט) ״זוג כל פרק עם גל ברקן״

סטייט אוף מיינד

מוכנים לעוד קפיצה?

בחירה היא עמדה, לא פעולה.

נגיד את זה רגע באנגלית:

Choice is a position, not an action

מה זה אומר?

כשלאדם יש תחושה של שפע, שמתוכו הוא בוחר דברים לחיים שלו, הוא לא חייב שאשכרה יעמדו בפניו האפשרויות. למשל, אם אני אומרת לילדה שלי שהיא תוכל ללמוד מה שתרצה באוניברסיטה, זה לא אומר שהיא אשכרה התקבלה לכל הפקולטות האפשריות, או שיש לה כרגע הנתונים להתקבל.

אנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו בתחושה שהכל פתוח בפנינו, כל השפע קיים, ואנחנו רק צריכים לבחור מתוכו.

יגיד מי שיגיד עכשיו שאני סתם מגזימנית, חיה בסרט ורוד ולא מחוברת למציאות. בחיים האמיתיים אי אפשר הכל!

וכאן נכנסת האבחנה.

בפועל אולי אי אפשר הכל, וגם לא צריך.

אבל התחושה שלנו צריכה להיות כזאת. במקום הזה אנחנו צריכים לעמוד כל הזמן, במידת האפשר, וכל הזמן לכוון אליו.

אז כמה אתם אחראים לבחירות של החיים שלכם? כמה אתם מרגישים שפע?