אני הולך!

זוכרים את מוכרי הארטיקים בחוף הים?

עוד יש כאלה?

האיום המתמיד בזה שממש תוך שניה הוא ילך, וייקח איתו את ההבטחה המתוקה לקרירות רגעית, היה מקפיץ את כולנו לחפש את הארנק.

אז במערכות יחסים קורה בדיוק אותו דבר לפעמים.

רק שבמקרה שלנו, זה: ״אני הולכת!״

(גברים פחות נוטים לזה, אין מה לעשות. חוץ ממוכרי ארטיק)

בסרטים זה תמיד ככה – היא הולכת, והוא רודף אחריה, נלחם על האהבה שלה, והיא, אחרי קצת התנגדות, מתרצה, מתרככת וחוזרת אליו.

וזה רעל!

המון נשים יושבות אצלי בקליניקה, ומודות בפה מלא שעשו דרמה כדי שהגבר יילחם עליהן. שירוץ!

זה נגמר בדרך כלל באחת משתי דרכים:

1. הוא לא נלחם, והיא חייבת ללכת עם האיום שלה עד הסוף, וזה נגמר.

2. או – הוא לא נלחם, והיא מתקפלת וזוחלת בחזרה, מחלישה מאד את מעמדה ואת התדמית שלה.

הסיכויים שהוא יילחם (מנסיוני) הם אפסיים.

למרות מה שהוליווד דחפה לנו שנים רבות – דרמה היא לא מדיניות טובה!

מתי זה כן מצליח?

לפעמים זה מצליח כשהיא באמת באמת הולכת.

לא כדי ״להזיז״ אותו

לא כדי ״שיבין״

לא כדי שיילחם עליה.

באמת הולכת, כי נמאס לה

כי היא הבינה שהיא מלכה ומגיע לה יותר.

ואז, לפעמים הוא מתחיל לרוץ, אבל היא באמת לא שם כבר.

לפעמים מצליח לו להחזיר אותה, ולפעמים לא.

וזה תמיד מה שמכשיל אותנו, שגורם לנו ללכת חצי דרך, עם עין אחת עצומה.

מאיימת אבל לא מתכוונת

כמו שאמהות מסויימות היו אומרות פעם (לא שלי!!) – הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים.

אז הנה העובדות, כמה שיותר פשוט. מקווה לא לסבך:

היום את אוהבת, ורוצה ממנו יותר…

אבל אם תלכי באמת, אז כבר לא תאהבי (או לפחות לא תרגישי את זה. איקס לא מת) ולא תרצי.

ל״את״ של העתיד בכלל לא יהיה אכפת אם הוא רודף אחריה או לא…

ואז הוא יבוא, ואת כבר לא תרצי… הלך הקתרזיס, ואיזה חבל זה!!

לא חבל!

״את״ של היום היא לא אותה אישה כמו ״את״ של בעוד חצי שנה.

את לא יכולה להסתכל על הסיטואציה מנקודת המבט שלך וגם שלה.

לך של היום חבל שהוא יחזור ואת כבר לא תרצי. לך של עוד חצי שנה אולי לא אכפת.

אל תקבלי החלטות בשבילה.

חוץ מזה, קתרזיס שאולי יהיה ואולי לא יהיה שווה את שלוות הנפש שלך במשך כל הזמן הזה??

אז איך צריך לנהל את זה בהיגיון קר, אם באמת הגעת לקצה?

לעשות דרמה של מוכר ארטיקים בחוף הים זה לא יעיל.

1. תתקשרי בבירור לצד השני, בלי לאיים, איך את מרגישה, ומה את צריכה ממנו. לדוגמה: אני מרגישה לא אהובה. אני צריכה שתגיד לי יותר מילות אהבה / אני צריכה לראות אותך יותר / אני צריכה שתעשה דברים מסויימים.
2. לא עבד? וודאי שהבנת היטב את הצד השני, ולא סתם תלית עליו ציפיות שהוא יהיה מה שהוא לא. האם אפשר לחתום עליו ככה, כמו שהוא? האם אפשר יהיה בסבלנות בעבודה איטית ונכונה להשיג שינוי?
3. אם התשובה היא לא, תתחילי לעבוד על עצמך, לנתק מבפנים. שום דבר לא צריך להיראות כלפי חוץ. מבחינתו פשוט קיבלת את ההתנהגות שלו ואת בסדר עם זה.
4. את לא זזה לפני שאת מוכנה!
5. כשסיימת לנתק בפנים את מתחילה לעשות צעדים החוצה. את לא משליכה, לא חוסמת, לא מסננת, לא טורקת דלתות. את מלכה, לא ילדה בת שלוש. את מפנה בחיוך את תשומת הלב שלך למקום אחר. זה הכל. אם זה בן זוג שאת גרה איתו, יש כמובן צעדים ביצועיים.

*רק שימי לב שאת במקום נטול כעס. אם את כועסת – את עוד לא מוכנה. מי שהכוח בידיו לא צריך לכעוס.

עכשיו או שהוא לא ירוץ, ואת עשית מה שהיית צריכה בשביל עצמך – רווח שלך.

או שהוא ירוץ. ואז, אם את כבר ממש לא שם, בעיה שלו – רווח שלך. אם את עדיין עמוק בפנים רוצה אותו ואת מאפשרת לו לחזור – רווח שלך.

זה הסנריו היחיד שבו יצא כאילו עשית דרמה וזה הצליח לך.

אבל זה רק נראה!! זה לא הגיע מאותו מקום, ולכן זו לא דרמה, ולכן זה עבד גם.

זהו.

אל תגיעי למקום שבו את עושה דרמה ומתקפלת. זה לא הולם מלכה.

ואם יש משהו אחד ללמוד מהוליווד (ותקנו אותי אם אני טועה), הרי שזה הדבר:

בשביל שהוא יילחם עלייך, את צריכה באמת ללכת.

תזכרי שאם זה צריך להיות (ועבדת נכון), זה יהיה.

והפתרון להכל, תמיד –

תפני את הזרקור שלך פנימה, תזרחי בעוז.

כל השאר יסתדר מעצמו.

…

אז אם את רוצה ללמוד עוד על דרמות נפוצות ואיך לא ליפול בהן, איך להיות מלכה ולנהל את הקשר, ואיך להיות בשליטה בחיים שלך…

בואי לשבת קצת בקליניקה.