הבוידעם

זוכרים את הבוידעם? עוד בונים כאלה בכלל? למישהו עוד יש בבית?

תקרת המסדרון (בדרך כלל) היתה מונמכת, והחלל שנוצר היה משמש לאחסון, עם דלת קטנה בקצה.

הבוידעם היה החור השחור לכל הדברים שלא תמצאו אחר כך לעולם, פתח ליקום אחר, מלא אבק וחרקים מוזרים.

אבל לא באתי לחלוק איתכם (רק) זכרונות ילדות.

באתי לחלוק איתכם תובנה.

מבוא לפסיכולוגיה

בפסיכולוגיה קיימים שני סוגי הדחקה.

הדחקה מודעת – Supression

זוהי החלטה שקולה לקחת משהו ולאחסן אותו הרחק מהעיניים, כי ממילא אין לנו מה לעשות בעניין, והמחשבה רק תזיק לנו. לדוגמה, אחרי פרידה, רובנו מתחילים להריץ סרטים רעים מאד בראש על האהוב או האהובה עם מישהו אחר, וזה אף גרוע יותר כשאנחנו יודעים לשים פרצוף על התמונה הזו.

אחד הדברים החשובים ביותר שאני מלמדת על שברון לב, הוא לא להילחם, לא לנסות “להתגבר”, לא לנסות בכוח להפסיק לאהוב. זה רק מתיש והופך את ההחלמה לארוכה הרבה יותר.

אבל זה לא אומר שצריך לחטט בפצע כל הזמן עם סרטים. פה אני ממליצה על הדחקה מודעת.

איך עושים את זה?

פשוט.

בכל פעם שהראש מתחיל ללכת לכיוון, צועקים “לא!!” ומפסיקים את זה בכל דרך אפשרית. אפשר ממש להעמד, לצעוק בקול או לרקוע ברגל.

צריך להכניס מיד תוכן אחר – טלוויזיה, ספר, שיחה עם חבר.

חוזרים על זה, עד שהמוח מבין לא להיכנס לאזור ההוא.

אתם יכולים לחשוב על זה כעל החלפת בגדי קיץ וחורף בארון. החלטתם שהגיע הזמן, אתם מקפלים יפה את בגדי הקיץ ושמים אותם למעלה בארון, נגישים לכם אם תחליטו שאתם זקוקים להם כי פתאום יש יום חם.

הדחקה לא מודעת – Repression

בסוג הזה של הדחקה, משהו עף לחלקים השחורים והנידחים של הבוידעם בלי שנחליט. הוא פשוט נעלם מההכרה. זהו אמנם מנגנון הגנה של המוח, אבל הסוג הזה לא בריא ואף יכול להיות מסוכן. לדברים יש נטיה לתפוח בחושך, וליפול עליכם יום אחד כשאתם פותחים את הבוידעם לחפש משהו אחר בכלל.

תחשבו על חייל שעבר קרב מסוכן והדחיק אותו. עכשיו כל טריקת דלת מקפיצה אותו. כן, קוראים לזה פוסט טראומה, וככה היא מתנהגת. מאחורי הבוידעם היא מפעילה אתכם.

אבל הדברים בבוידעם לא חייבים להיות טראומות מסדר הגודל הזה. כולנו מסתובבים עם בוידעם. המוח האנושי לא היה מתפקד אחרת. השאלה רק כמה הוא דחוס וגדוש.

אז מה עושים?

קודם כל מעלים מודעות לקיום של הדבר הזה בכלל.

אחר כך מזהים מצבים רעים שיש להם פוטנציאל בוידעם, מעבדים אותם, כלומר מקפלים אותם יפה ומניחים בלמעלה של הארון, או, אם אין ברירה, בקדימה המאוורר יחסית של הבוידעם.

פעם בכמה זמן עושים סדר ומוציאים לאוורור, לבד או בטיפול.

מה עולה לבוידעם?

סט הצלחות של סבתא יכול לעלות לבוידעם, אבל הייתם שמים שם את השניצלים שזה עתה הכנתם? נכון שלא?

צריך להיזהר מאד לשים שם רק דברים שאין מה לעשות איתם – אירוע שקרה, למשל, כי רובנו לא יודעים להחזיר את הזמן לאחור, דברים שהעיבוד שלהם הסתיים (ובזהירות עם האבחנה הזו! ולבדוק אותה שוב פעם בכמה זמן. כלים חדשים יכולים להיות פתח לעיבוד מחודש וטוב יותר).

אסור להעלות לבוידעם דברים שעדיין דורשים פעולה או מחשבה או עיבוד. זה מתכון לצרות.

דרי החושך

הדברים שבאופן טבעי גרים בבוידעם הם הפחדים הגרועים ביותר שלנו, אלה שיש להם פוטנציאל להפריע לנו לחיות ממש.

בתור ילדה אלרגית לאבק והיסטרית מג’וקים, אני פחדתי מהבוידעם.

פעם בכמה זמן, כשהיה צריך למצוא משהו, אבא שלי היה מכניס אותי כולי לתוך הבוידעם (הייתי מאד מאד קטנה), לזחול ולהביא דברים.

כמובן שלא הודיתי מעולם בפחד שלי. בהחלטה מודעת שלחתי אותו לאחורי הראש שלי ונכנסתי לשם.

תחושת ההישג שבהתגברות על הפחד, הניצחון הזה, יחד עם האשרור שקיבלתי מאבא שלי, לימדו אותי את אחד השיעורים החשובים שאני מלמדת היום – כל התגברות על פחד מזכה בסוכריה מהיקום.

 

אז אל תפחדו מהבוידעם, או שתפחדו ותעשו לזה דווקא.

תפתחו את הדלת שלו פעם בכמה זמן.

תכניסו אור ואוויר.

תמצאו איזה פחד ותוציאו אותו החוצה, ותשפכו עליו אהבה, עד שהוא יעלם.

galbarkan

מלכה לב אדום, הבלוג של: גל ברקן

גל ברקן, בת 53 (גיל מנטלי 14), נשואה מאד ואם לשלוש בנות (וכלבה), וגרה ברעננה. חוקרת אהבה ומסדרת מילים. כותבת מגיל שלוש, עו"ד לשעבר, בלוגרית, אושיית פייסבוק, מחברת הספרים "הסוד המושלם" (ספר ילדים), "איפה את, דבש?" (ספר ילדים), "הסוד הקטן של יערה כוכבי" (רומן), "טוי-בוי" (רומן) ו"לב בסוף היום" (סיפורים קצרים). הוגת "אמור", יזמית ועורכת ראשית. מפתחת שיטת "אהבה היא (לא) משחק ילדים", מרצה ומטפלת. רוקדת פלמנקו, אוהבת אש, רעש ולישון בצהריים.

סיפורים נוספים של גל ברקן

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר