אני לא אדם סקרן.
כלומר, אני אדם שמתעניין וצמא ללמוד, זה כן.
סקרנות אינטלקטואלית יש ויש.
אבל הסקרנות ה״רכילותית״ הזאת, את זה אין לי בכלל.

מכירים את הקטע הזה שמתקשרת חברה:

״תקשיביייייי!!! את לא מבינההההה!!! לא, את לא מבינה מה שמעתי עכשיו… שאת מתההההה!!! אין. את מתה במקום!
אבל אוף, אני לא יכולה לספר לך. לא חשוב.״

כמה מכם היו בוערים מסקרנות?
כמה היו מתעצבנים ממש ממש?
כמה מכם היו לוחצים לדעת?

אז אני פשוט שוכחת מזה.
זה לא מדגדג לי אפילו.
חברה טובה שלי פעם רצתה לספר לי משהו מהפכני ממש, אבל התנתה את זה בזה שלא אספר לבעלי.
אמרתי לה שתשמור את המידע והכל בסדר.
ודקה אחרי זה שכחתי שהשיחה הזו התקיימה בכלל.

היה לי פעם חבר, נתי, שלימד אותי מושג חשוב – OPL – Other People’s Lives
החיים של אנשים אחרים פשוט לא מעניינים.
אם מישהו מספר לי משהו על עצמו, כמובן, אז זה מאוד מעניין, אבל רכילות יד שניה או שלישית?
לא מעניין.

מכירים את האנשים האלה, שרק מחכים שתיפול לידיהם פיסת מידע בשביל לרוץ לספר אותה, להיות הראשונים שעשו את זה, ולקבל תגובות של תדהמה?
אז אני ההיפך.

אם ביהדות ללכת רכיל זו עבירה, אז במקרה שלי כל הקונספט לא מדבר אליי, לא רק לשון הרע.

איך מגיעים לכאלה עצבי ברזל, אתם שואלים?
ובכן…
גדלים אצל אבא שלי.
הימים ימי טלפון החוגה, המחובר לקיר בחוט, ונמצא בסלון.
לחלק מכם זה בטח נשמע נורא מוזר.
השעה עשר בלילה, וכולנו במיטות.
ואז מצלצל הטלפון.
שלוש בנות מזנקות משלושה חדרים: ״מי בטלפון???״
אבא שלי שולח את כולנו בחזרה למיטות: ״מה אכפת לכן?״
אני מתקוממת: ״מה? אולי זה בשבילי?״
״אז יחזרו אלייך שוב מחר. מי שרוצה אותך, יתאמץ.״
וזהו.
בפעמים הראשונות כל השרירים שלי נדרכו במאמץ לא לזנק… אבל התרגלתי.
למדתי שמה שצריך להגיע אליי, יגיע אליי, ומי שרוצה אותי, ינסה שוב.
והפסקתי להיות סקרנית.

אני ממליצה גם לכם להתחיל להתאמן על זה. לנשום ולזכור שהכל זה רק דרמה, סיפור, עובדות. הדברים החשובים הם אלה שיש לכם בפנים, ומה שצריך להגיע אליכם, יגיע.

יש לזה רק יתרונות.

אי אפשר לעצבן אותי עם הדבר הזה של לנפנף רכילות עסיסית מול העיניים שלי.

פעם בכמה זמן מישהו כותב לי משהו ומוחק מיד, בטוח שאני עכשיו מתפוצצת. בהצלחה לו. אני שוכחת אחרי עשר שניות.

בקליניקה אני מצליחה להחזיק בקלות חיסיון בין בני זוג על דברים שאללה יוסתור.

ובכלל, אני אדם רגוע יותר, ופומו ממני והלאה.

מה איתכם? סקרנים?
אם אתם חתולים, כדאי שתיזהרו.