הזיכרון האנושי פועל באופן מופלא ממש.
אחד הדברים המעניינים הוא ״אפקט הָרִאשׁוֹנוּת ואפקט הָאַחֲרוֹנוּת״
אם תיקחו רשימה של מילים אקראיות, ותנסו לשנן אותה, המילים שתזכרו הכי בבירור הן הראשונות והאחרונות.
אם זה היה הראשונות או האחרונות, זה היה מצביע בבירור על מנגנון פשוט, אבל זה גם וגם.
יש לזה הסברים מצויינים, ולא אלאה אתכם עכשיו בהם, כי אנחנו הרי לא מדברים פה על זיכרון, אלא על אהבה.
טוב… אולי קצת.
…
לאחרונה שאלו אותי המון אנשים אם כל האיקסים שנכנסים לחיינו הם אותו דבר.
אם אתם במקרה עוד לא יודעים מה זה איקס, ומה הוא עושה, אתם מוזמנים לקרוא את ״לימודי ליבה״
חלק מהאיקסים הרגישו להם יותר עוצמתיים, יותר צבעוניים ויותר מתפוצצים מאחרים.
אז זה נכון שכמו שאנחנו אוהבים את כל הילדים שלנו, אבל כל אחד טיפה אחרת, גם כל איקס ירגיש אחרת. בכל זאת, אנחנו לא חיים בוואקום, ולאנשים, האופי שלהם, היכולות שלהם, ובעיקר תמהיל האהבה / פחד שלהם, גם שלנו וגם של הצד השני, יש השפעה על איך נרגיש.
עוד דבר שיש לו השפעה הוא באיזה שלב של חיינו תפס אותנו איקס, וכמובן מה השיעור שנושא איתו.
אבל משיחות עם המוני אנשים, פתאום עלתה סטטיסטיקה מאוד מעניינת…
גם לאיקס יש אפקט הָרִאשׁוֹנוּת ואפקט הָאַחֲרוֹנוּת.
האיקס הראשון שלנו (שלא חייב להיות דווקא האהבה הראשונה, אבל הוא אהבת האמת הראשונה) ייזכר בבירור, בצבע, בהיר וחד, ולא משנה כמה שנים עברו.
״רגע המוכרות״, המאפיין את איקס, יהיה מובחן וברור. ההפתעה, שהיא הרמז העיקרי לקיומו של איקס, תהיה מפתיעה מאוד.
במקביל, האיקס האחרון אותו חווינו (בין אם אנחנו עדיין בתוך מערכת היחסים, ובין אם לאו) גם הוא ירגיש בוער וחי, מצוייר במוח שלנו בצבעים עזים.
כל האיקסים שהיו לנו באמצע ירגישו פחות חזקים, פחות משני חיים, פחות צבעוניים וסוחפים.
וזה לא כך.
זה טריק של המוח שלנו.
הקטע עם המוח האנושי, הוא שאנחנו לא מפקפקים בתפיסה שלנו, בעוד שאנחנו צריכים לפקפק בה כל הזמן!
אז תזכרו – זה שהאיקס הראשון שלכם מרגיש כמו הדבר האמיתי, זה לא הופך אותו ליותר אמיתי מאחרים. זה לא הופך את מערכת היחסים ההיא למשהו שהייתם נהנים ממנו היום.
וזה שהאיקס הנוכחי מרגיש לכם כמו השמיים והארץ, הירח והכוכבים, זה לא אומר שאין לו תחרות, ואם מערכת היחסים נגמרה, נגמרו החיים.
כשיגיע האיקס הבא (ואם אתם מכוונים לאיקס, הוא יגיע), הוא ירגיש הכי חזק שהיה אי פעם.
