על אהבה ורפואה

אנשים הולכים לרופא רק כשכואב להם

רוב האנשים, לפחות.

אני – בטוח.

ובגלל זה אני מבינה.

פעם כאבה לי השן. הלכתי לרופא שיניים. הוא בדק ואמר שיש לי חור בשן בינה. הוא יכול לסתום אותו, אבל זה יהיה זמני. השן הזו תהיה חייבת לעוף כי תמיד יהיו צרות. אבל לעקור שן בינה זה כבר תור אחר לרופא אחר… אז אמרתי לו שבינתיים יסתום את החור.

עברו מאז לדעתי עשר שנים.

לבינה שלום. גם לי.

מי מכם עושים בדיקות שגרתיות? אצל רופא שיניים? בדיקות דם?

אתם אנשים טובים ואחראיים. אני לא.

ובגלל זה אני מבינה.

זה מה שהרפואה המערבית הרגילה אותנו.

יש בעיה? פותרים אותה.

אין בעיה?

Why fix it if it ain’t broken?

הרפואה המזרחית היא אחרת, מניעתית – במקום לפתור בעיות, מאזנים את הגוף כדי למנוע את הופעת הבעיות.

אם מתעוררות בעיות, בודקים איזה איזון הופר, או לא היה קיים, ומחזקים אותו, לומדים מהבעיה לעתיד, ממשיכים לעבוד על הנושא גם כשכבר לא כואב.

הגבוה הוא איש אחראי כזה, בודק באופן קבוע שיניים, דם, משקל, הולך לטיפול אצל אסתר הקוסמת פעם בשבועיים, אם צריך או לא צריך. לא חוכמה, זה עיסוי, זה כיף.

אני הפוכה. עד שלא יכאב לי תופת, אני לא אלך.

ככה בענייני הגוף.

אבל איך אתם בנפש?

איך אתם באהבה? בזוגיות שלכם?

פה אני הפוכה לגמרי. מישהו חכם פעם אמר עליי “את קמה בבוקר, עובדת!”

אין יום שאני לא מקדישה זמן לאהבה שלי, לזוגיות שלי, להורות שלי. אני חושבת על זה, מדייקת את זה, מחזירה איזונים שהופרו, מסיקה מסקנות וממשיכה הלאה, לדבר הבא, בלי שום הפסקה. תמיד בעבודה. לא חוכמה, זאת עבודה כיפית, והתוצאות לא פחות ממדהימות.

גם רוב האנשים שמגיעים אליי, באים בגלל משבר, כי כבר כואב להם ככה שהם יעשו הכל כדי שהכאב יפסיק. יש לי כמה זוגות צעירים מתוקים, אפילו לפני נישואים, וזה עולם אחר לבנות זוגיות נכון מההתחלה, מאשר לתקן אותה עם כל המשקעים.

אבל זה זמן, כסף, ועבודה קשה.

כשלא כואב, המשאבים מופנים לדברים אחרים בסדר העדיפויות.

וזאת מחשבה מוטעית מכמה כיוונים:

  • לבוא ללמוד את העקרונות כדי לנתח אם בכלל יש במה לטפל או שאפשר לעבוד על זה לגמרי לבד עם החומר הכתוב שלי – זה קצר מאד.
  • אחרי משבר, או במהלך משבר, הכל לוקח פי שתיים ויותר. אנשים פגועים ועצובים הם לא האנשים האידיאליים לקפיצה מצוקים.
  • לפעמים אפילו לי, עם כל הכבוד, אין מה לעשות כשבאים מאוחר מדי.

ובכל זאת, זה מה שקורה. ונגד זה אין לי מה לעשות.

אבל אם כבר התחלתם תהליך איתי… אז תזכרו את זה:

אני לא אקמול!

אי אפשר לקחת אותי ולצפות שתוך חצי שעה הכאב יעבור. לפעמים אני כמו הומיאופתיה, זה קודם נהיה יותר גרוע, לפני שזה נהיה יותר טוב. אל תילחצו, זה נדיר. אבל זה בטח לא מסתדר תוך פגישה אחת. אם לקחתם אקמול ותוך חצי שעה עדיין כואב לכם, סימן שאתם צריכים לקחת משהו אחר. זה דווקא אותו דבר אצלי, רק שאחרי שש פגישות. מי שלא רואה שינוי משמעותי אחרי שש פגישות, שילך לחפש פתרונות אחרים. אני יותר כמו אנטיביוטיקה – צריך לקחת לזמן קצוב בפרקי זמן קצובים כדי לקבל תוצאות, וצריך לקחת עד הסוף! הפסקתם באמצע, כשהפסיק לכאוב לכם? יחזור לכאוב לכם עוד מעט שוב.

אני לא אנטיביוטיקה!

אם הקפדתם ובאתם בזמנים קבועים, כאילו הייתי אנטיביוטיקה, יש באמת סיכוי טוב שתרגישו מצויין אחרי כמה זמן. אבל אם לא המשכתם את הקו הזה גם כשאני לא מסתכלת עליכם, בבית, יש סיכוי לא רע שתחליקו שוב מבלי לשים לב לאותם הדפוסים שעשו לכם כל כך רע. זאת לא מחלה, ולא נרפאים מזה. זו עבודה, והיא חייבת להימשך כל הזמן. אל תילחצו, הרוב נכנס לאוטומט ורק דורש דיוקים מפה לשם. ממש לא נורא. אני יותר כמו פיזיותרפיה…

אני לא פיזיותרפיה!

אם הקפדתם ובאתם, למדתם את התרגילים הדרושים, וביחד התאמנו אותם אליכם, ואתם ממשיכים איתם בבית, גם כשאני לא מפקחת עליכם, מצבכם מעולה. אבל בניגוד לפיזיותרפיה, זה משהו שתצטרכו לעשות כל החיים, ולעשות רק כי צריך זה קשהההה! מה שבאמת צריך לקרות בחדר, זה שיחול בכם שינוי פנימי, שתפקחו עיניים לעולם חדש, צבעוני יותר ומלא אפשרויות, ובעולם הזה יבוא לכם טבעי, כמו לנשום, לעשות את מה שאני עושה, את מה שעושים אנשים שלומדים אצלי, והצ’ופרים שתקבלו יעודדו אתכם להמשיך עם זה.

ואם לא פקחתם עיניים?

לא נורא. עדיין יישארו לכם מספיק טיפים וטריקים פשוטים להפעלה שישדרגו לכם את החיים עד הרגע שבו תהיו מוכנים לשינוי הפנימי.

לכן…

אני מתעלפת מהערצה לזוגות הצעירים ממש, חלקם לא נשואים אפילו, שבאים אליי ללמוד ולכונן את המערכת הזוגית שלהם על בסיס אחר, חזק, מודע – כזה שיחזיק לנצח אש שבוערת חזק וגבוה.

י’ X2, א’ X2, ט’, מ’+ל’, ש’+ג’, מ’, ר’ ועוד, ועוד… שאפו!!

ואני מתה גם על הזוגות המבוגרים יותר, שלא נכנעו לבינוניות ובאים להרים את הזוגיות שלהם למקום שבו היא יכולה להיות, מקום עוטף ומרים ומעיף.

ומכבדת גם את אלה שיש להם אומץ לנסות לתקן גם כשנראה שהכל אבוד…

אבל זה הולך ונהיה קשה, וערימות ערימות של רגשות שליליים וחרדת נטישה מצטברות…

ולפעמים זה מאוחר מדי, ואפילו אני לא יכולה לעשות שום דבר.

אז תעשו לי טובה.

אל תחכו.

תשקיעו בזוגיות שלכם היום!

מבטיחה שתקטפו את הפירות מחר.

פירות זה רפואה טבעית. זה מחזק את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף.

זה מה שאני.

galbarkan

מלכה לב אדום, הבלוג של: גל ברקן

גל ברקן, בת 53 (גיל מנטלי 14), נשואה מאד ואם לשלוש בנות (וכלבה), וגרה ברעננה. חוקרת אהבה ומסדרת מילים. כותבת מגיל שלוש, עו"ד לשעבר, בלוגרית, אושיית פייסבוק, מחברת הספרים "הסוד המושלם" (ספר ילדים), "איפה את, דבש?" (ספר ילדים), "הסוד הקטן של יערה כוכבי" (רומן), "טוי-בוי" (רומן) ו"לב בסוף היום" (סיפורים קצרים). הוגת "אמור", יזמית ועורכת ראשית. מפתחת שיטת "אהבה היא (לא) משחק ילדים", מרצה ומטפלת. רוקדת פלמנקו, אוהבת אש, רעש ולישון בצהריים.

סיפורים נוספים של גל ברקן

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר