״מה אמרתי לך? בגיל 50 נשבר להם המוח״

הדוברת היא חברתי כריסטינה, רופאה מומחית מארה״ב, וזה המינוח שהיא משתמשת בו – נשבר להם המוח.

והיא יודעת על מה היא מדברת. בעלה (לשעבר) הצטרף לכת.

ואכן, יותר ויותר אני רואה סביבי אנשים שבהעדר מינוח טוב יותר, ״מתהפכים״ בגיל חמישים ומשהו.

יום אחד את הולכת לישון עם אדם אחד, ובבוקר למחרת מתעוררת עם אחר.

טוב, זה לוקח יותר מלילה… אבל הבנתם את הרעיון – החלפת אישיות כוללת.

משבר גיל 40

על המשבר הזה מדברים יותר, וגם אני דיברתי עליו לא מעט.

למשבר גיל 40 של גברים יש כמה מרכיבים:

מרכיב ביצועי קוגניטיבי: זאת תקופה בחיים שבה עושים הערכה של מה השגתי מול איפה הייתי רוצה להיות, מקצועית ואישית.

מרכיב נפשי: כשהריצה של העשור הקודם, ילדים קטנים, פרנסה וכו׳, מסתיימת, משתרר איזה שקט, ובתוכו עובר לגור דכדוך, עבור אנשים מסויימים.

מרכיב הורמונלי: וזה המרכיב הכי לא מדובר בארץ, למרות שבארה״ב, למשל, יש קליניקות לאבחון וטיפול. בגיל הזה הירידה בטסטוסטרון חוצה איזה רף, כנראה, ונעשית מורגשת. זה לא מתבטא בחשק מיני או אין-אונות בהכרח, אבל בגלל הקשר הזה גברים מסרבים לדבר על זה, ובארץ עוד יותר, שכן פה כולם מג״דים בצנחנים. הירידה בטסטוסטרון מתבטאת בדכדוך מתמיד, ממש חוסר יכולת לחוש אושר והנאה, ואז יש צורך ברמת ריגוש גבוהה מאוד כדי לייצר תחושת אושר.

בגיל הזה גברים (לא כולם!) מתחילים לעשות ספורט בכמויות (משחרר אנדורפינים), מוצאים לעצמם תחביבי אקסטרים או מתחילים להתעניין בנשים שקודם לא הסתכלו לעברן, בשל קרבת הגיל שלהן לילדות הפרטיות שלהם. אין יותר מביך מלראות גבר בן 45 עם הכובע צמר השמוט הזה של ההיפסטרים, ג׳ינס קרוע וזקן. תאמינו לי, ראיתי.

ומה עם נשים?

ובכן… מה שמזיק לגברים מועיל לנו. גם אצלנו יש ירידה בהורמוני המין הנשיים, מה שגורם לאיזון בינם לבין הטסטוסטרון (שמצוי גם אצלנו) להשתנות. כתוצאה מכך, נשים רבות מרגישות לפתע תכונות ״גבריות״, מתנהגות באופן כוחני יותר, ובאופן כללי מרגישות ״חרמניות״, אבל לא רק בקטע מיני, אלא בקטע של לטרוף את העולם. גם אצלנו זה מצטרף לעובדה שבדרך כלל שלב התינוקות נגמר, ויש יותר חופש.

מעתה אמרו – לגברים יש משבר. לנשים יש מהפך.

משבר גיל 50 ומשהו

ואז…

כשחשבנו שאפשר כבר לנשום לרווחה ולהתיישב על זרי הדפנה, מגיע המשבר הבא.

אחרי גיל 50 כולנו (אין מה לעשות) מתחילים להסתכל על סוף החיים, ולעשות חשבון נפש.

טוב, לא אני… אני רק התחלתי, ואני קמה כל בוקר עם עיניים מבריקות מהתרגשות על מה יביא איתו היום. אבל רוב האנשים הנורמליים.

בגיל חמישים הירידה ההורמונלית אצל גברים הופכת למשמעותית קלינית עבור רבים, והביטחון העצמי עף מהחלון עם הירידה בביצועים. שמעתי את זה שוב ושוב ממטופלים.

אבל שימו לב!

טסטוסטרון אינו רק ההורמון של החשק המיני. יש לו קולטנים בהיפוקמפוס, בקליפת המוח הקדם מצחית ובאמיגדלה – אזורים המעורבים בוויסות מצב הרוח, הזיכרון, התגובה ללחץ והיכולת לחוות הנאה.

כאשר רמותיו יורדות, גם הכימיה של המוח משתנה.

מעריכים כי כ-50% מהגברים עם ירידה משמעותית בטסטוסטרון מראים תסמינים דיכאוניים.

לא מדובר בעצב חולף, אלא על חוסר יכולת לחוות הנאה, אחד התסמינים השקטים וההרסניים ביותר של דיכאון, על עצבנות השוחקת מערכות יחסים, על ערפל מוחי המערער את הביטחון העצמי. על עייפות שקשה להפיג.

זהו גם הזמן שבו מתכנסים משברים בחיי הנישואין, אובדן הורים, מעברים בקריירה ותסמונת הקן המתרוקן – הצטברות של אובדנים.

בקיצור – לא כיף.

ובשבוע שעבר גיליתי עוד משהו שלא ידעתי.

אמנם הפרשת הטסטוסטרון בגוף הולכת ויורדת עם הגיל בגרף ליניארי, החל מגיל 30, אבל זה לא הדבר היחיד שמשפיע!

בגוף קיים חומר נוסף, חלבון בשם SHBG.

SHBG הוא ״מחסן״ או נשא, הקושר אליו הורמוני מין (גבריים או נשיים).

ככל שיש יותר ממנו, הוא קושר אליו יותר הורמונים ומונע מהם להיכנס לתאים ולפעול.

בעוד שהטסטוסטרון הכללי יורד בכ-1% בשנה, רמת החלבון SHBG, במיוחד אצל גברים, נוטה לעלות עם הגיל, מה שמוביל לירידה ברמת הטסטוסטרון ה”חופשי” (הזמין לרקמות), שהיא משמעותית וחדה הרבה יותר, גם אם רמת הטסטוסטרון הכללית נראית תקינה!

היזון חוזר

מה הקטע האכזרי? שהקשר בין הסימפטומים לחומרים הוא דו כיווני.

חלק מהגורמים המשפיעים על רמות ה SHBG והטסטוסטרון הם:

• דיכאון יכול לדכא ייצור טסטוסטרון
• סטרס ורמות קורטיזול גבוהות בדם משפיעים על רמות SHBG
• הפרעות שינה, שכן רוב הטסטוסטרון היומי מיוצר בלילה
• חוסר בכושר גופני – אימוני כוח מעודדים ייצור טסטוסטרון פנימי, ופעילות אירובית מורידה קורטיזול
• השמנה בטנית מעודדת המרה של טסטוסטרון לאסטרוגן

מהצד השני, מחסור בטסטוסטרון זמין יכול לגרום לירידה בחשק, פחות זקפות ספונטניות ואין-אונות (שברור שמשפיעים נפשית), אבל גם לעייפות מתמדת, אובדן מסת שריר, עלייה בשומן בטני והפרעות שינה, כמו גם תסמינים פסיכולוגיים כמו דיכאון, עצבנות וקשיים בריכוז ובזיכרון.

החוסר בטסטוסטרון מביא את התסמינים, והתסמינים מביאים לחוסר בטסטוסטרון.

זה מעגל אכזרי. הגוף והנפש מזינים זה את זה בספירלה כלפי מטה שקשה מאוד לשבור כשאיש אינו מכיר בה.

אז מה עושים?

מודעות היא תשעים אחוז מהפתרון!

גברים – אתם צריכים להבין שבדיוק כמונו, גם אתם ״עבדים״ לסמים הקשים ומשני התודעה שהם ההורמונים שלכם. צפו את הבעיה והיערכו מראש.

נשים – עקבו אחרי הופעה של סימפטומים, אבל היזהרו כשאתן מדברות על זה. אחרי הכל, גם הגבר שלכן מג״ד בצנחנים.

טיפול בתחליפי טסטוסטרון קיים, ויכול להועיל, אך יש בו גם סיכונים. היוועצו ברופא שמבין בזה.

אבל לפני שמגיעים לתוספות הורמונים, כדאי לנסות תזונה, כושר, שינה טובה, ולא פחות חשוב – טיפול נפשי תומך, שמבין את מורכבות ומכלול הגורמים.

• שימו לב! ירידה בטסטוסטרון בגלל כל הסיבות שמניתי לא מוגבלת לגיל 50, והיא יכולה להשפיע עליכם כך גם אם אתם בני 35!

מה אגיד לכם?

איחלתי לחייל בהצלחה בהמשך דרכו.