On a need to know basis – על בסיס הצורך לדעת

הביטוי מתאר מצב שבו מידע רגיש או חסוי נחשף רק בפני מי שחייב להכיר אותו לצורך ביצוע תפקידו או משימה מסוימת.

אני טוענת שגם בחיים, ובטח בזוגיות, לא הכל צריך לדעת, ולפעמים עדיף שלא.

ידע הוא כוח, זה נכון.

אבל לפעמים ידע מיותר יכול להכשיל אתכם קשה מאוד.

יש דברים שאתם לא אמורים להיות חשופים אליהם, בעיקר בזוגיות, ושאם תיחשפו אליהם זה לא רק שזה לא יועיל לאף אחד, זה יזיק, וקודם כל לכם.

לא מאמינים לי?

קחו כמה דוגמאות…

(כל הדוגמאות עובדות לשני המינים, כן? סתם בחרתי באקראי)

הדברים שלא כדאי לנו לדעת

בת הזוג שלך מדברת עם חברות שלה בקבוצת וואטסאפ.

כל אחת מהן מספרת כמה בעלה יותר בלתי נסבל, וגם אשתך מצטרפת לחגיגה.

היא מבינה, כמובן, שזוגיות זה ריקוד של שניים.

היא רואה את החלק שלה במריבות וקשיים.

אבל מול החברות, בחצי צחוק, היא מספרת רק עליך.

אחרי שפרקה שם, היא יכולה לחזור רגועה יותר ומחוייכת יותר אליך. היא ראתה גם שלא רק לה יש צרות. הכל מקבל פרופורציות אחרות.

אבל מה קורה אם נכנסת לוואטסאפ שלה וראית את זה?

אתה נפגע ונעלב ומרגיש שעשו עליך לינץ׳ לא הוגן.

במקום להנות מאישה רגועה, אתה פתחת חזית חדשה.

עוד דוגמה, קשה קצת יותר:

בן הזוג שלך מנהל חילופי מיילים עם מישהי מהעבודה. הנושא הוא מקצועי לגמרי, אבל השיח חם, יש בו כינויי חיבה, ואפילו על גבול הפלרטטני מצידה, כשהוא אמנם לא משתף פעולה בהתלהבות, אבל ברור שנהנה מזה ולא שם גבולות. אולי הוא אפילו מפלרטט קצת בחזרה…

בן הזוג שלך מרגיש שיש לו ״ערך בשוק״, זה טופח לו על האגו ועושה לו טוב.

לא עולה על דעתו שאפשר או צריך לעשות עם זה משהו, לבגוד בך. זה לא יקרה לעולם. זה כל מה שיש, השיח הזה.

הוא איתך אחר כך במקסימום שלו, יותר בטוח בעצמו, יותר משקיע.

אבל אם ראית את המיילים האלה?

עכשיו את מרגישה לא בטוחה במקום שלך, ואין בך שום יכולת לקבל את כל הטוב הזה.

פותחת סוגריים: בואו נדבר שניה על פלירטוט.

פלירטוט יכול להיות שלב בדרך, ואז הוא מוכוון מטרה, ואם אתם לא מעוניינים, כדאי להבהיר את זה מהר מאוד.

פלירטוט יכול להיות גם שפה, דרך לתקשר, בלי שום כוונה מאחוריו. זה יכול להיות חיוך ומשפט מצחיק למלצר במסעדה, מחמאה לידיד או ידידה, או כל דבר אחר.

אבל אם אתם רואים את בני הזוג שלכם מתקשרים בדרך הזו, זה יכול להיות לכם מאוד לא נוח, יחד עם זה שזה לא מסכן אתכם בשום צורה. ברור שלידכם (לפחות אני מקווה שזה ברור) הם יתנהגו קצת אחרת. להיחשף לדרך שבה הם מתנהגים כשהם לבד זה יכול להיות מאוד לא בריא, ולא מועיל לאף אחד.

סגור סוגריים.

נלך רגע לכיוון אחר…

נפרדתם, ואתם עוקבים זה אחר זו באדיקות ברשתות.

במקום שזו תהיה תקופת התבוננות והחלמה, קיבלנו תחרות פרועה מי מתאושש וממשיך הלאה קודם. הוא מתייג את עצמו בבר, היא מצלמת שתי כוסות יין וכותבת במסתוריות: ״סופשבוע… התחלנו!״

וגם אם לא… כל פיסת מידע מנותחת ונלעסת שוב ושוב.

כל פרסום הוא מגמתי, מיועד לעיניו, או לעיניה.

למי זה מועיל?

(ולא, אני לא בעד לחסום. אני בעד פעולות הגנה, לא התקפה. הייד זו אופציה טובה)

או, למשל… עם כמה פרטנרים הם היו לפניכם?

שאלה אידיוטית, שעוד לא הביאה לאף אחד שום תועלת.

תולעת ותועלת

אם תשאלו אותי, ידע הוא כוח, אבל בשביל לדעת הכל צריך כוח על אנושי.

החוכמה היא לזהות מה מועיל לכם ומה לא.

לפעמים יש תועלת גדולה יותר בלא לדעת, ואין שום תועלת, שלא לומר נזק, בלדעת.

ואם חוסר הידיעה משגע אתכם?

קודם כל, תזהו מי אחראי על זה.

אני מוכנה לשים כסף שתגלו שזה אחד מתעלולי תולי, התולעת של הפחד.

מלחמות על כבוד ואגו – זה מבית היוצר שלה.

פחדים של בגידה – זו המומחיות שלה.

רצון לשלוט באחר – על זה היא חיה.

וכל זה לא מועיל לכם בשום דבר!!

אז תילחמו בזה, אבל בתחכום.

תמצאו את הגרסה של המציאות שהכי באה לכם בטוב, ותחליטו שזו האמת.

מה אכפת לכם?

אם בסוף תדעו את העובדות האמיתיות אז יש שתי אופציות: או שצדקתם, ואז איזה מזל שלא בזבזתם את הזמן הזה על להתחרפן! או שטעיתם, ואז תוכלו להתחרפן באותו זמן, ומזל שלא בזבזתם גם את הזמן שקודם על התחרפנות.

אבל בשקט אומר לכם שסטטיסטית (לפחות כמה שיש לי סטטיסטיקות), אם תחליטו על מציאות, העובדות יתיישרו כדי להתאים לכם. ואם לא – לא הפסדתם כלום.

ידע הוא כוח.

חוכמה היא לדעת גם מה לא כדאי לדעת.

תבונה היא היכולת להפנים וליישם את הפוסט הזה.

בהצלחה!