אבל בהתחלה הוא היה משקיע…
אין משפט שאני שומעת יותר מנשים מאשר זה.
כל כך הרבה פעמים שמעתי את זה, שהחלטתי להגיד את זה, פעם אחת ולתמיד, בידיעה שיזרקו עליי אבנים (לפחות הגברים).
אני אומרת מראש – אני לא מכלילה!! יש גם גברים שהם בשום אופן לא כאלה, ואולי יש נשים שהם כן.
אבל בגדול בגדול –
גברים הם ציידים
האם זה עניין מולד, חלק מהגנום הגברי, או האם זה עניין נרכש, נלמד, תרבותי?
זה ויכוח עתיק יומין, שאין לו פתרון בינתיים.
בחברות עתיקות תפקיד הגברים היה לצוד, וזה, איך לומר, קצת נדבק להם.
בא הפמיניזם, ואיתו השוויון בין המינים, וחלק מהדברים השתנו לגמרי, אבל חלק לא.
נזכיר רק את הויכוח התמידי על מי משלם בדייט, או מי מתחיל עם מי.
יש היום המון נשים שמתחילות עם גברים, וזה יופי של דבר. חלק מהגברים מרוצים מזה, ועם זאת, זה נראה כאילו חלק מתבאסים על זה שלקחו להם משהו, גם אם לא נעים להם להגיד את זה…
אבל יש דבר אחד שמשותף לכל סוגי הגברים, גם הכי פחות ניאנדרטליים, ואולי זה בגלל שהם לא שמים לב אליו בכלל – וזה ״מוד צייד״.
מוד צייד
בשלב החיזור, שנמשך בין שבועות לחודשים, ומקסימום שנה (מנסיוני), הגבר משקיע. הוא יוצר קשר כל יום, כל היום, מחמיא, יוזם…
אבל ככל שמתברר לו שהאישה כבר ״ניצודה״, והקשר בטוח, כל היופי הזה הולך ומתמסמס.
בקשר ״מקנן״ (שבו בני הזוג עוברים לגור יחד) זה פחות ניכר, כי הקשר הופך להיות יומיומי מטבע הדברים, ואם יש פחות השקעה, זה נראה טבעי בנסיבות.
בקשרים לא מקננים, ובקשרים חלקיים למיניהם, זה מאוד ניכר. הקשר מידלדל, השיחות כבר לא יומיומיות, הוא פתאום לא מוכן לעשות הכל, לוותר על כל דבר, בשביל להיות ביחד… פתאום זה תלוי אם זה מסתדר, אם זה נוח…
הקטע המבלבל הוא שכשכבר נפגשים, הכל רגיל – הוא חם, מלא מילות אהבה, מלא תשוקה.
אבל אז נפרדים עד הפעם הבאה, והכל חוזר על עצמו.
אז לכל הנשים שלא מבינות לאן נעלם הגבר המחזר והמשקיע שהכירו, למרות שנראה שהוא אוהב לא פחות, זה ההסבר – הוא יצא ממוד צייד.
במוד צייד גבר מביא את הכי טוב שלו, כפול עשר.
יש כאלה שימציאו במוד צייד תכונות נחשקות שלא היו ולא נבראו.
אבל גם הטובים ביותר, הכנים ביותר, עושים איזו השתדלות מיוחדת בהתחלה, שלא תראי אותה כשהם יצאו ממוד צייד.
אז בואי תפנימי – הגבר הזה שהכרת בהתחלה – הוא לא קיים!
זה אומר שאם את בהתחלה, תרגיעי עם ההתלהבות.
ואם את כבר בשלב שהוא יצא ממוד צייד, תרגיעי עם ההיסטריה. הכל בסדר!
האם זה אומר שאת צריכה לוותר לנצח על כל ההשקעה היפה הזו?
לא.
זה אומר שעכשיו צריך לבנות את הכל על הבסיס הנכון.
מה זה אומר?
- הגיע הזמן שגם את תתחילי להשקיע. תיזהרי לא להגזים. אנחנו לא רוצות לקחת לו לגמרי את תפקיד הצייד, רק להראות דוגמה אישית טובה לאיך מתנהלים בקשר.
- לדבר את זה! תהיי סופר ישרה. אבל לא לבוא בטענות, אלא להגיד ״אני מתגעגעת ל…״ ״אני זקוקה ל…״ ״הייתי שמחה ש…״
- לחנך – בדרך כלל אני לא בעד חינוך של אדם אחר אלא אם הוא הילד שלכן, אבל פה לפעמים צריך, וזה אומר ״להצביע ברגליים״. כלל טוב הוא לתגמל רק התנהגות טובה, ולהתעלם לגמרי מהתנהגות רעה (בכלל, כדאי לקרוא את הפוסט על דברים שעובדים גם בזוגיות וגם בהורות). לפעמים צריך ״לייבש״ קצת כדי להזכיר שלחוסר השקעה יש גם מחירים. נכון, זה סותר את סעיף 1 קצת. שניהם נכונים, וזה תלוי באדם, ותלוי במינונים.
אפשר לחזור לרמת השקעה טובה וכיפית גם בלי הטירוף של ההתחלה.
זה לא משהו שאפשר לתחזק אותו לאורך זמן בלי נזקים לסביבה ולכם. ביטחון בקשר מאפשר כל כך הרבה דברים טובים, שכדאי לוותר קצת על הטרפת בשבילו, ולעבור לדבר האמיתי – ניהול נכון של הקשר שיאפשר הנאה מקסימלית מהאהבה החדשה שלכם.
