מסיבה לא ממש מוסברת, הסכמתי לצאת למסיבה שערכו כמה חברות בבית קפה מקומי.
באי חשק התקלחתי, לבשתי שימלה קטנה, נעלתי את כפכפיי המנומרים, קצת ליפסטיק ויצאתי. הבנות חיכו לי כבר בקפה, מזמינות שתייה ועוגות. לקחתי נשימה, לבשתי על עצמי את החיוך הכי רחב שלי ונכנסתי ברוב רושם לקפה. נשיקות, חיבוקים, פטפוטים, ציחקוקים, ריכולים וחיוכים מזוייפים. מהארנק שלי אני מרגישה את רטט הטלפון, מחליטה לבדוק מי מחפש אותי. זה אתה.
“יכולה לדבר?”
“באמצע מסיבה עם הבנות”
“אני בדרך שלך, אולי תבואי לסיבוב?”
“רגע, תן לי להתארגן”
מספרת לבנות סיפור על יום עמוס מחר בעבודה, כאב ראש וקלקול קיבה. נשיקות, ריפרופים ואני בחוץ מחכה לך על המדרכה. אתה מגיע עם המכונית שלך, מלאת האבק והדרכים. נכנסת, מנשקת בלהט ואומרת שזה לא מקום טוב להתנשק בו…”סע לאן שתרצה אהובי, קח אותי מכאן אל האינסוף ובחזרה”
“היי, מה קורה אהובתי?” אתה תמה “סתם, מתגעגעת אליך, לכולך. לדיבורים איתך, לחיבוקים שלך, לגוף שלך, לנשימה. זה מה שקורה” אני עונה. “יש לי רעיון גדול” אתה אומר, ומסיע אותנו אל “המנהרה”. “אתה רציני? מה עכשיו לשטוף את האוטו? אחת עשרה בלילה, קח אותי הביתה. בבקשה. ”
אתה לא מגיב, הולך לשלם לפועל המסכן על הסיבוב הכי ארוך במנהרה, משהו כמו רבע שעה, כולל שטיפה ווקס והברקה. אני מתמקמת במושב שלי, עוצמת עיניים. המכונית הזו באמת מטונפת, אני חושבת לעצמי…המכונית בניוטראל מחליקה על הפסים, נעה באיטיות, קצף לבן עוטף אותה מכל עבר.
אתה מוריד את הכסא שלי אחורה, מחליק את ידך אל מתחת לשימלה הקטנה שלי. אני פוקחת את העיניים בהפתעה והנאה. “מממממ” אני לוחשת וחושבת לעצמי “המסיבה מתחילה!”. המברשות הצבעוניות מרקדות על קליפת המכונית ואני ואתה בריקוד סוער בתוכה. עוד קצף ניתז על השמשות כשאתה ניתז בתוכי עוד ועוד. נצמדת אליך בסערת חושים, המוסיקה של המכונה מלווה אותנו בקצב אחיד. “רבע שעה זה נורא מעט זמן” אני אומרת בהתנשפות “לא לדבר עכשיו” אתה מסנן ומסתנן אל בין ירכיי בידיים רוטטות. המברשות הצבעוניות מהוות תפאורה מושלמת ללב הרוקד שלי, לירכיי המתכווצות ברטט מתגבר ולשדיי המתרוממים אל פניך….
פתאום, אור גדול מאיר אותנו, אנחנו מסתדרים בחיפזון שלא היה מבייש חיילים במסדר המפקד, סוף המנהרה, סוף המסיבה. מרימה את משענת הכסא, אתה חוזר למושב הנהג. “שונא לעשות את זה באוטו” אתה אומר ומוסיף כמעט באותה נשימה, ” אבל הפעם זו הייתה חוויה פרועה ומסעירה במיוחד, לא?!”
