טוב, מי שלא מכיר את הדיאגרמה עדיין, שילך לקרוא קודם את “לימודי ליבה“.

אבל אם אתם כבר מכירים, והגעתם להתעדכן, אז הנה כמה דברים יותר מתקדמים.

הדיאגרמה, כמו כל דבר בחיים, היא לא נקודה חד מימדית, כלומר אין “כזה”, “כזה” או “כזה”.

יש סקאלה, למעשה יש כמה סקאלות, ואנשים שונים, מערכות יחסים שונות, איקסים שונים, ממוקמים לאורך הסקאלות הללו.

השליטה שיש לנו במיקום בעיגולים:

חברות: תיתכן תנועה מעלה או מטה – אנחנו יכולים לייצר חברות, לעבוד עליה, להזניח אותה או להרוס אותה. כל זה בשליטה שלנו.

תשוקה: תיתכן תנועה מטה, אבל לא מעלה – אי אפשר לייצר תשוקה מקום שהיא איננה קיימת, אבל אפשר להזניח אותה, ואם היא לא רצויה אפשר (בהרבה מאמץ וכאב) להשמיד אותה.

איקס: כידוע, איקס הוא לא בשליטה שלנו בכלל. אי אפשר לייצר אותו וגם לא להרוג אותו. מה כן? אפשר להדחיק אותו, במודע או שלא במודע, עד כדי כך שלא נרגיש אותו, אבל תסמכו עליי, הוא ימשיך לעבוד.

התחושה השונה של מערכות יחסים במיקומים שונים בעיגול:

לתמהילים שונים של האלמנטים תהיה תחושה שונה, לפי הקרבה שלהם לאלמנטים האחרים.

לדוגמה:

אם אנחנו “חברי נפש” (חברות פלוס איקס) אבל ממוקמים ממש בסמיכות לעיגול של התשוקה, ייתכן שתהיה שם משיכה פיזית. איך מבדילים? זאת משיכה שהיא לא “קוסמית”, לא היסטרית, משהו שיכול לקרות, אבל גם לא לקרות. אם יקרה על זה משהו, זה יתאוורר מאוד מהר, וגם אם לא יקרה. (לב מס’ 1).

אם אנחנו “בום וכלום” ונהיה רחוק מעיגול החברות, הכל יהיה נפיץ יותר, התקשורת דלה ועקומה (לב מס’ 2). ככל שנתקרב לעיגול החברות זה יילך וייראה יותר כמו “אהבה איקס”, ומאחר שהתנועה בחברות היא לגמרי בשליטתנו, אפשר יהיה, בעבודה נכונה, אפילו להביא את זה לשם.

אם אנחנו “לא להתבלבל”, ככל שנהיה ממוקמים קרוב יותר לתשוקה, כך היא תהיה חזקה יותר, וכך גם לחברות, או שהתמהיל יהיה זהה, באמצע. כמובן ששום דבר מזה לא ירגיש כאילו יש לנו איקס, אלא אם נהיה קרובים קרובים למרכז, ששם נהיה חזקים גם בתשוקה, גם בחברות, וגם מרחק נגיעה מאיקס. עדיין, אי אפשר לגשר על המרחק הזה, כי אם אין איקס, הוא לא יוולד פתאום כי בא לנו. (לב מס’ 3)

גם בתוך הליבה של “אהבה איקס” (מרכז הדיאגרמה) יכולה להיות תנועה, כאשר אלמנטים מסויימים יהיו חזקים מאחרים. למשל, אם נתרחק מחברות, נתקרב ל”בום וכלום” (לב מס’ 4), ואם נתרחק מתשוקה נתקרב ל”חברי נפש”.

עוד שאלות ששואלים אותי

למה איקסים שונים מרגישים שונה?

כי אף אחד מאיתנו לא בא “לוח חלק”. איקס נופל על אופי מסויים, תפיסות, אמונות, יכולות וכלים.

אנחנו מושפעים מדרמה ומהתולעת של הפחד. כל אחד מאיתנו מושפע אחרת, וכל אדם משפיע עלינו אחרת.

זה אומר שאין לנו שליטה על איקס, אבל אם אנחנו רוצים, יש לנו שליטה על איך אנחנו תופסים את איקס, והאם אנחנו מסוגלים להנות ממנו במלואו.

איך?

קודם כל במודעות לקיומו.

אחר כך בלעבוד על התולעת של הפחד, להקטין אותה ולכווץ אותה כך שלא תחליט עלינו.

ללמוד כלים להבנה וראייה של האחר (חילופי אינטרסים, זרקור, מהפך, מולטיפוקאל ועוד) ותקשורת פתוחה, כנה והוגנת.

האם אפשר שיהיה לנו איקס לכמה אנשים במקביל?

בוודאי.

גם רומנטי?

בוודאי.

ואם אני מונוגמיסט סדרתי?

״מונוגמיה״ היא ממחלקת ה״גמיה״ – נישואים, או מערכת יחסים.

איקס הוא ממחלקת ה״אמוריה״ – אהבה.

אין כמעט שום קשר בין מערכת יחסים לבין אהבה.

אם החלוקה לא ברורה, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט ״מונוגמיה, פוליאמוריה ושאר ירקות״ שם אני עושה סדר עולמי חדש.

אפשר לאהוב יותר מאדם אחד, ולבחור לקיים מערכת יחסים רומנטית עם אדם אחד בלבד. (כלומר, להיות פוליאמורי, אבל מונוגמי)

יש אנשים שהם מונואמוריים, מסוגלים לחוות רק אהבה אחת בזמן נתון. עדיין, אפשר לאהוב אדם אחד, ולבחור לקיים מערכת יחסים רומנטית עם יותר מאדם אחד (אבל היא תהיה מינית בלבד, או מינית בתוספת חברות). (כלומר, להיות מונואמורי, אבל פוליגמי)

עדיין, איקס לעולם לא מת. מה שמאפשר לנו את המעבר מאהבה אחת לשניה (בהנחה שלא נוח לנו לקיים את שתיהן במקביל) הוא זרקור הקשב הרגשי. פירוט בפוסט.

יש לכם עוד שאלות על איקס? כתבו לי!