זה אולי יפליא אתכם, אבל ניהול מערכות יחסים הוריות וזוגיות דומה בדברים רבים.
את ההתמחות שלי באהבה התחלתי בהורות, וכך התגבשה השיטה שנקראת ״שביל הזהב״.
כשעברתי להתעסק בזוגיות נדהמתי כמה מהדברים שעבדו בהורות, עובדים גם בזוגיות.
מטופלת אחת שלי אמרה לפני כמה זמן שמה שמדהים אותה הוא שבכל פעם שהיא מגיעה אליי לארגן את הזוגיות, היא יוצאת עם בונוס מדהים להורות.
אז לכבוד יום המשפחה החלטתי לרכז חמישה מהטיפים הכי טובים שלי, שעובדים גם בזוגיות וגם בהורות.
כלל הפעם וחצי
אתם נודניקים? כיף לכם עם התדמית הזו? נכון שלא?
אז כלל הפעם וחצי בא לעזרתכם.
כל דבר שאתם רוצים להגיד או לבקש, להביע את דעתכם או להוריד הוראה, אתם רשאים לומר פעם וחצי בדיוק.
פעם אחת להגיד.
חצי פעם להזכיר שאמרתם.
אתם צריכים לזכור את כללי ״חוכמת הפשוט״ ולדעת מראש מה אתם רוצים לעשות (ראו בהמשך).
דוגמה:
בחוץ סופה. הילדה מתארגנת ליציאה, ולובשת גופיה ומיני.
פעם 1 – ״תום, נורא קר בחוץ. אני מציעה שלפחות תיקחי עלייך משהו חם.״
חצי – ״תום, זוכרת שנורא קר בחוץ?״
כעס הוא מפלטם של חסרי האונים
מי שהכוח בידיו לא צריך לכעוס, הוא לא מתוסכל.
הכעס הוא מה שנותר לחסרי האונים.
אז כשאני כועסת, אני שואלת את עצמי – לאן הלכו האונים שלך, ואיך מחזירים אותם?
למשל, כשאני מבינה שאני כועסת על עצמי, השליטה בידיי. אני יכולה לעשות שינויים.
ואז אין כבר צורך בכעס.
בואו נחזור לדוגמה הקודמת:
הילדה רוצה לצאת החוצה בגשם עם מיני וגופיה. אתם אומרים לה לקחת מטריה, אבל היא לא מוכנה.
אתם יודעים שהיא תחזור רטובה ובוכה, וכנראה תתקרר, ואתם תצטרכו לטפל בבגדים הרטובים ולהישאר איתה בבית למחרת, במקום ללכת לפגישה החשובה שלכם.
אז אתם כועסים מראש.
ואז קורה בדיוק מה שחשבתם שיקרה, ואתם כועסים עוד יותר.
מה האלטרנטיבות?
להחליף כעס בחמלה
למצוא למה אתם כועסים עליכם – בדרך כלל כי לא הצבתם גבול ברור.
להחזיר את האונים שלכם – לקבוע מחיר כל כך גבוה שלא יהיה לה כדאי לא לציית. או, כמו שאני אוהבת, להניח בפניה את האופציות ולתת לה לבחור, ואם היא בוחרת לצאת בלי מטריה, לא להישבר ולתת לה להתמודד עם זה לבד.
רוצים לדעת עוד על איך להתמודד עם כעס? הנה הפוסט המלא.
המהפך
לפני כל קונפליקט, ירצו או לא, במודע או לא במודע, אנשים בונים סיפור בראש שלהם, נרטיב, וברגע שאתם הופכים עליהם, בבלבול שנוצר לרגע, בוואקום הזה, אתם יכולים לשים את הסיפור שלכם. ברגע הזה אתם שולטים לגמרי בסיטואציה, כי בהעדר הנחיה אחרת, אנשים יעשו מה שתגידו להם.
זה עובד בכל מערכת יחסים, בעבודה, בחברויות, וגם במערכות היחסים הכי חשובות שלכם, עם הילדים ועם בני הזוג.
זה לא רק כשאתם כועסים על מישהו. בכל סיטואציה בעייתית אפשר לעשות מהפך, ולהביא את זה שמולכם לאמץ את הסיפור שאתם רוצים, במקום את הסיפור הישן שלו.
אתם רק צריכים לשאול את עצמכם, אבל באמת, מה עיגול המטרה – מה אתם רוצים להשיג?
מה השני היה מצפה שתעשו?
מה ההיפך מזה?
ואז תהפכו!
הקרחון – נחושה ושלווה
הנה לכם תרגיל דמיון מודרך קצר, שעושה פלאים.
שבו שניה. שימו את הידיים לצידי הגוף ברווח, כך שאתם יוצרים מעין פירמידה, כפות הידיים כלפי מעלה, פתוחות. אם אתם עצבנים ממש, תתחילו עם אגרופים ולאט לאט שחררו אותן.
שחררתם? יופי.
עכשיו תדמיינו קרחון.
הראש שלכם הוא השפיץ שרואים מעל המים, אבל מתחתיו יש ארבע מאות טון של קרח, שקוף, כחול ירוק, קררררר….
מי שמסתכל מבחוץ חושב שאם יתנפצו על הקרחון גלים, הוא יזוז, אבל זו טעות. גם אם הטיטאניק תתנפץ עליו, המסלול שלו לא ישתנה. יש לו את התוכניות שלו בחיים, והוא זז לאט, אבל בטוח, בכיוון שלו, ובכלל לא שם לב לסערה שמתחוללת למעלה, שנוגעת לו רק לקצה השפיץ.
הדימוי ברור?
זה לא אומר שאתם אף פעם לא חושבים שוב, משנים את דעתכם… אבל זה אומר שבמקרה שחשבתם על הכל, ואין סיכוי שתשנו את דעתכם (או מול ילדים צעירים), אתם קרחון – נחושים ושלווים.
בראש תגידו לעצמכם את כל התשובות הכי מעצבנות בעולם: ככה זה, כי ככה החלטתי, זה מה יש, והחביבה על אמא שלי – זה מה צה״ל מנפק.
זאת רוח הדברים.
בחוץ, אם אלה ילדים, אתם בהחלט יכולים להגיד ״כי ככה החלטתי״, וגם ״זה מה שהולך להיות״, אבל אם אלה בני הזוג שלכם, זה יישמע לא טוב, אז תסבירו את עמדתכם כמה פעמים ובכמה דרכים שצריך, ותקשיבו להם, אבל בשני המקרים – אל תתעצבנו!!
קרחון לא כועס. הוא קר מדי.
וכשמוציאים את הכעס מהקונפליקט, הוא מנוהל הרבה יותר טוב.
חוכמת הפשוט
חוכמת הפשוט משתרעת על המון תחומים בחיים. אם אתם רוצים לראות יישום מיטבי שלה, תקראו את ״טוי-בוי״.
בסך הכל, החיים הם הרבה יותר פשוטים ממה שנדמה. לא קלים, לפעמים, אבל פשוטים.
כאן נדבר על חוכמת הפשוט בניהול קונפליקטים.
העיקרון הוא מאד פשוט – לפני שאתם נכנסים לקונפליקט (זכרו – קונפליקט הוא לא בהכרח ריב!) שבו וחשבו מה המטרה שלו. הגדירו אותה בדיוק ובחרו את דרך התקשורת המתאימה לקונפליקט.
אתם רוצים לשאול משהו ולקבל תשובה? תשאלו.
אתם רוצים לבקש משהו ולקבל היענות? תבקשו.
אתם רוצים להוריד הוראה ולקבל ציות? תצוו (לא על בני הזוג, פליז!)
אתם רוצים להביע את דעתכם? תגידו אותה באופן פשוט.
זה נשמע ממש פשוט, לא?
אבל זה לא כך. רוב האנשים שואלים כשהם רוצים לבקש, מבקשים כשכדאי שיביעו דעה, ואומרים כשהם צריכים לצוות.
דוגמה:
בבית שלנו הגבוה בדרך כלל מוציא את הפח.
אם הפח מלא, ואני רוצה שיוציא, אני מבקשת: אתה מוכן בבקשה להוציא את הפח?
אם אני שואלת אותו ״למה לא הוצאת את הפח?״ זה לא בגלל שאני רוצה שיוציא. זה לא בגלל שאני רוצה לקטר על זה שהוא לא מוציא. זה בגלל שמעניין אותי. אני התכוונתי להוציא את הפח, ואז חשבתי שיכול להיות שהיתה לו סיבה טובה למה הוא לא הוציא. אולי יש לו איזו תוכנית ספציפית בראש, אז שאלתי. על זה קיבלתי תשובה, ומשם יכולתי להמשיך.
תרשים הזרימה הזה יסייע לכם:
