מי שעושה פילאטיס נכון, יודע שכל הקטע הוא שרירי הליבה.
מי שעובד על שרירי הליבה שלו לעולם לא יהיה מודע לזה שיש לו עמוד שדרה. לא יכאב לו הגב.
כל תנועה בפילאטיס, גם של הידיים, הרגליים או הכתפיים, צריכה להגיע מהליבה, אחרת היא לא מבוצעת נכון.
דמיינו רגע את עמוד השדרה שלכם.
עכשיו דמיינו שכבה חזקה וגמישה שעוטפת אותו.
עכשיו תהדקו אותה.
הראש שואף לשמיים, הרגליים נטועות בקרקע, הכתפיים יציבות.
במקום הזה, שום דבר לא כואב, חוץ מהכאב הטוב של עבודה.
במקום הזה יש לכם שיווי משקל מושלם.
ועכשיו תעשו את אותו דבר על הנשמה שלכם.
גם מסביב לליבת האישיות שלנו, מסביב ל״אני״ הפנימי והטהור ביותר שלנו, יש כאילו שרירים.
אפשר להתעלם מקיומם.
אולי לא יכאב לנו שום דבר, ואולי יכאב מאד, ואולי נתמוטט.
אולי נהיה בשיווי משקל, אבל אם הקרקע תרעד, ניפול.
אבל אפשר גם לעבוד עליהם.
פילאטיס לנשמה שכזה…
מה זה אומר בכלל?
זה אומר שהאושר הפנימי שלנו לא תלוי באף אחד ושום דבר אחר.
יכול להיות שתהיו שמחים, ויכול להיות שתהיו עצובים… ושום דבר מזה לא אומר כלום על האושר שלכם.
האושר הזה משמעו שאתם מרגישים אהובים בלי צורך שמישהו אחר יאהב אתכם.
זה כיף, שמישהו אחר אוהב. זה מחזק את התחושה הפנימית של היותנו אהובים.
אבל מה אם יכולנו להיות משוחררים מזה?
מה אם לא היינו תלויים בכלום?
תרגיל הבריכה
דמיינו לעצמכם בריכה.
הבריכה הזו היא התחושה שלכם שאתם אהובים.
היא נמצאת בתוככם, ורק לכם יש שליטה עליה.
- איך היא נראית?
- מה הגודל שלה?
- באיזה צבע המים?
- אולי אלה לא מים בכלל…
- באיזו טמפרטורה?
- מה יש בקרקעית הבריכה?
- מה יש על הגדה?
- מה עוד יש בבריכה או סביבה?
קחו כמה דקות, עצמו את העיניים ודמיינו.
עכשיו יש לכם בריכה.
כשאתם מרגישים מרוקנים, לא אהובים, עצובים או כועסים, אתם יכולים להחליט אם להסתכל עליה, לזכור שהיא נמצאת שם, לטבול בה את אצבעות הרגליים, לצלול לתוכה או לצוף על פניה.
גם אם זה נשמע לכם חארטה, תנסו.
זה נבדק.
כולנו זקוקים עכשיו לבריכה כזו.
והיא שם.
אולי נתתם לה להעלות ירוקת, או כיסיתם אותה בחול.
לכו ותדאגו לה.
עוד על הבריכה, ואיך בונים אותה ומטפחים אותה, בפוסט ״הבריכה״. הקליקו כאן
עוד טריקים
לפעמים אתם לא מרגישים שריר מסויים, ואז אין לכם מושג אם אתם מביאים את הפעולה מהמקום הנכון. במקרה כזה, מדריכת הפילאטיס תיתן לכם דימוי או תנועה שיעזרו לכם להבין איפה השריר.
אז הנה מה שעושים כדי למצוא את שרירי הליבה:
אני זאת/זה אני, וכיף להיות אני.
תעמדו, תרגישו את הרגליים שלכם נטועות בקרקע, את עמוד השדרה יציב, תומך בראש ששואף לשמיים, ותגידו את המילים, גם אם אתם לא חושבים שהן נכונות עובדתית.
יש תקופות שיהיה קשה להגיד את זה, ובשבילן יש גרסה למתחילים:
אני זאת/זה אני, וכיף להיות אני. בטח יותר טוב מהאלטרנטיבה.
ותמיד יש אלטרנטיבה!! התקופה הזו מספקת לנו מאה אלטרנטיבות ליום.
ואם אתם באמצע משבר, אל תנסו לקפוץ מעל הפופיק.
תגידו לעצמכם את זה:
ניצחון אחד קטן ליום.
זה יכול להיות כל דבר. אף אחד לא מחליט עליכם.
אבל תדאגו לשרירי הליבה שלכם. ניצחון אחד קטן ביום.
מה עדיף לכם, מאה כפיפות בטן??
לוח חזון
למי שלא יודע, עברתי ניתוח די אגרסיבי לאחרונה (לי ולרופא שלום).
שכבתי אחרי הניתוח, בהתאוששות, נאבקת על כל נשימה, כשאסור לי להירדם (דום נשימה בשינה שיכול להיות גזר דין מוות במקרה כזה), אני לא יכולה לדבר או להתעסק בטלפון, וכואב…
וחשבתי לעצמי: מה אני יכולה לעשות עכשיו?
בראש ידעתי שהקשה הוא רק עכשיו, שחודשיים מהיום אני אדם שמח מאד מאד.
אבל משהו, אולי התולעת, לחש באוזניים שלי: זהו, ככה זה כבר יהיה תמיד…
יש לנו תמיד את התחושה הזו שמה שאנחנו נמצאים בתוכו, לטוב ולרע, בעיקר לרע, כבר יהיה ככה תמיד.
אז החלטתי לעשות מולי, בדמיון שלי, לוח חזון, של כל הדברים שחלמתי עליהם, ומחכים לי, ואני רק צריכה לעבור דרך הקשה של עכשיו.
על הלוח שלי תליתי תמונה של ספידו חדש, ולידה את המשפט ״קילומטר שחייה ללא הפסקה״.
ליד תליתי תמונה של ביגוד ספורט של לולולמון, ולידה את המשפט ״לחזור לכושר ולהתאמן כמו הילדות, טופ וטייטס, בלי גופיות גדולות מעל״.
מתחת להן היו עוד תמונות ומשפטים, ובכל פעם שהיה לי קשה, הסתכלתי שוב על לוח החזון שלי, וזכרתי שלאן שמסתכלות העיניים, לשם מכוונות הרגליים.
ונלחמתי בתולעת, והסברתי שוב ושוב שהקשה של עכשיו זה רק עכשיו, ואולי זה לא יהיה טוב מהר, אבל זה יהיה טוב.
ואתם יודעים מה? חלק גדול מלוח החזון שלי כבר קרה. השאר עוד יקרה.
וזה טוב לכל דבר בחיים.
עכשיו קשה?
תעשו לכם לוח חזון, אבל כזה שתלוי רק בכם!!
תתלו עליו תמונות וכוונות, תסתכלו עליו כל יום. תזכירו לעצמכם איפה שרירי הליבה שלכם.
תגידו – אני זאת/זה אני, וכיף להיות אני! כמה פעמים שאתם יכולים ביום.
תטבלו בבריכה שלכם כדי להירגע, ותחזרו לעבוד על הליבה, על ליבכם.
אנחנו אנושיים.
לעולם לא נהיה באמת משוחררים מתלות באנשים ובאירועים.
לעולם האושר שלנו לא יהיה באמת לגמרי משוחרר מקשר לשמחה או עצב או קושי.
אבל אף אחד בעולם לא יכול לעצור אותנו מלנסות!
