על קוצו של חוט

58822b3b71582.JPG

סיגל, קראו לה. שתינו היינו סטודנטיות למשפטים ועבדנו במקביל במשרד עו”ד. יש לא מעט דברים שסיגל לימדה אותי לאהוב, אבל יותר מכולם, אני זוכרת לה את החוטיני.

יום אחד היא חזרה מהפסקת הצהריים עם חיוך על הפרצוף ושקית קטנה ביד, ובתוכה שני זוגות תחתונים שנראו לי כמו הדבר הכי פחות הגיוני עלי אדמות.

כן. עד אותו רגע, התחתונים שלי היו בעיקר הגיוניים.

מגיל מאד צעיר האמנתי שאין שום דבר שצריך למנוע ממני להתפשט בכל מצב ומול כל אחד כמעט, אם עלה צורך כזה, ושאני יכולה להחליף בגדים בדרך כל כך אגבית ששום זכר לא ישים לב בכלל. מאידך, ידעתי שאם אני רוצה ליצור עניין, די שאוריד את המעיל בדרך מסויימת.

בקיצור, אחד התנאים לכך היה תחתונים אטומים והגיוניים. לא תחתוני סבתא, כמובן, אבל בטח לא פיסות התחרה הבלתי קיימות הללו שסיגל הראתה לי.

“כל הכבוד לך!” אמרתי לה. “זה בטח מה זה לא נוח!”

“נהפוך הוא!” היא ענתה לי בחיוך. “זה הכי נוח שיש.”

“איך זה יכול להיות נוח,” הקשיתי, “עם החוט הזה שנכנס לך לתחת?”

“תקשיבי,” היא אימצה את הבעת המנטורית שלה, “כל התחתונים נכנסים לתחת, אבל כשמדובר בתחתונים אחרים, זאת כמות בד עצומה, וזה מציק. דווקא בחוטיני, אם הוא טוב, הפס מונח בעדינות ולא חודר פנימה, ואת לא מרגישה אותו בכלל.”

אחרי שקיבלתי ממנה הדרכה ללובשת החוטיני המתחילה רכשתי את הזוג הראשון של תחתוני חוטיני בחיי ו….. השאר הוא היסטוריה. לא יכולתי עוד ללבוש שום תחתונים אחרים.

פעם קראתי מאמר על חוטיני, שעשה לו רצח אופי ממש. נטען בו שהחוטיני לא מחמיא, לא נוח ובעיקר לא בריא.

שאלתי אז את חברי הפייסבוק שלי מה דעתם. את הגברים שאלתי האם חוטיני הוא סקסי או לא, האם הוא סקסי גם על נשים יותר מלאות, האם זה סקסי שחוטיני מציץ מאחור מעל הג’ינס הנמוך?

את הנשים שאלתי האם הן לובשות חוטיני, האם הוא נוח ואיך הוא גורם להן להרגיש?

נפתח דיון בנושא, שבו עלו גם סוגיות הבריאות. התוצאות, אני חייבת להודות, הפתיעו אותי קצת.

בעוד שרוב הגברים חשבו שחוטיני הוא סקסי, חלקם טענו שזה לא סקסי שהוא מציץ מהמכנסיים, וחלקם לא ראו בו שום דבר סקסי בכלל. חלקם העלו את סוגיית הבריאות.

מהנשים, רק רונית נשבעה בחוטיני שלה, כמוני, ואף הביאה את אותו טיעון שנתנה לי סיגל, בזמנו. היו עוד שאמרו שלא איכפת להן כך או כך, אבל הרוב בחרו בנוחות ובתחתונים הגיוניים על פני חוטיני.

התורה על פי גל ברקן

אם תשאלו אותי, ואתם שואלים, הנה דעתי: החוטיני הנכון הוא הדבר הנוח ביותר בהלבשה תחתונה. כל התחתונים (אולי למעט מכנסונים, וגם זה לא בכל המקרים) נכנסים לתחת.

עובדה.

קחו בחשבון (אם עוד לא למדתם להכיר אותי) שמדובר במי שבשבילה חזיה היא גזר דין של מאסר בפועל, ובגד שמגרד או דוקר פשוט לא יגיע לארון.

הפס של החוטיני הנכון ינוח בעדינות מעל החריץ, וגם אם ייכנס, יהיה בוודאי מורגש פחות מארבעה טון בד שנדחקים לשם.

קיימים כיום סוגים כה רבים של חוטיני, שכל אחת, בכל מבנה גוף, יכולה למצוא את זה שיחמיא לה וגם יהיה נוח.

החוטיני המושלם

חוטיני למתחילות: אם עוד לא לבשת חוטיני מימייך, אל תתחילי בפיסות התחרה הצבעוניות. קני לך זוג שעשוי ממיקרופייבר או כותנה. שימי לב שאין לו תפרים באמצע (לאורך), אם כי לא ראיתי שזה קורה בסוג הזה של תחתונים ולא תפרים גסים בצדדים. עדיף ללא תפרים בכלל. הקפידי על מידה נכונה כך שהתחתונים לא ילחצו. עכשיו את מוכנה להתחיל.

החברות האהובות עליי לתחתונים מהסוג הזה הן “גו אנדר”, “אפרודיטה” ו”לי קופר”, שלה יש תחתונים רכים, מחומרים איכותיים ועמידים לאורך זמן בכביסות וייבושים.

חוטיני למתקדמות: אם התאהבת, את יכולה לעבור לחוטיני למתקדמות. שימי לב, שבתחתוני תחרה, מבחינתי, יש שני חוקים שאין לעבור עליהם: התחרה צריכה להיות רכה וגמישה, ובשום פנים ואופן אסור שיהיה תפר לאורך באמצע!!!

בחנויות “אמריקן איגל” ניתן למצוא חוטיני בשלל צבעי הקשת מתחרה רכה וגמישה או ממיקרופייבר, בכל הגזרות, והם גם לא יקרים. התגלית האחרונה שלי היא חוטיני שהחלק העליון שלו הוא בגזרה גבוהה דמויית מכנסון. בכך נפתרת סוגיית החיתוך במותן מבלי להכריח אותי ללבוש מכנסונים.

חוטיני הארד קור: לחובבות הז’אנר, אי אפשר להתעלם מאפשרויות המשחק שקיימות בסוג הזה של תחתונים החל ממשולש פצפון מקדימה שמוחזק רק על ידי שלושה חוטים, דרך קשירות שונות ומשונות לעיטור התחתונים, הדפסים, מרקמים… עולם ומלואו. אם את מחובבי החוטיני, את יכולה להחזיק אוסף שלם, ותמיד יהיה עוד משהו חדש, להנאתך ולהנאת כל מי שיוצא לו לחזות בפלא.

הו, ויקטוריה!

לפני שבועיים חזרתי מארה”ב עם מזוודה שלמה של חוטיני של “ויקטוריה סיקרט”. העיצובים מדהימים והבדים כל כך רכים ואווריריים שממש מתחשק ללטף אותם.. אהממממ….

נחזור לעיקר! אם אתן מתלבטות, אל תאמינו לשמועות המרושעות שהפיצו עליהם. אין דבר יותר כיפי וסקסי מחוטיני, וגם אם אין מי שיראה חוץ ממכן, אם אתן תסתובבו בעולם בתחושה סקסית, האמינו לי, העולם ישמע.

 

 

 

 

galbarkan

מלכה לב אדום, הבלוג של: גל ברקן

גל ברקן, בת 53 (גיל מנטלי 14), נשואה מאד ואם לשלוש בנות (וכלבה), וגרה ברעננה. חוקרת אהבה ומסדרת מילים. כותבת מגיל שלוש, עו"ד לשעבר, בלוגרית, אושיית פייסבוק, מחברת הספרים "הסוד המושלם" (ספר ילדים), "איפה את, דבש?" (ספר ילדים), "הסוד הקטן של יערה כוכבי" (רומן), "טוי-בוי" (רומן) ו"לב בסוף היום" (סיפורים קצרים). הוגת "אמור", יזמית ועורכת ראשית. מפתחת שיטת "אהבה היא (לא) משחק ילדים", מרצה ומטפלת. רוקדת פלמנקו, אוהבת אש, רעש ולישון בצהריים.

סיפורים נוספים של גל ברקן

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר