ילדה של שמש וים

5ea48d9095760.JPG

הגר אחותי האהובה..

זו שנה מוזרה.. לא נעלה השנה לבית הקברות. בתי העלמין סגורים. אסורה התקהלות.. אבל למען האמת והדיוק, מתוך רצון להרגיש אותך יותר, להתכנס יחד סביב הכאב האישי שלנו, בשנתיים האחרונות שמענו את הצפירה בבית של אבא ואמא ועשינו טקס קטן  אישי ורגשי עם כל אוהבייך..

כל החברים שלך שממשיכים להגיע כל כך הרבה שנים, קצת דודים וחברי משפחה וכל הנכדים שלמדו להכיר אותך מהתמונות ומהסיפורים.

את מאחדת את כולנו לרקמה אנושית אחת חיה… שליבה הפועם הוא- זכרון היותך.

השנה.. לא נתאסף…

זו שנה מוזרה ואחרת..

 השנה  לא יתקיים טקס,  לא חיבוק, לא מפגשי עיניים מצועפות, או נחמה הדדית משותפת.

אך כשהצפירה תפלח (גם השנה) את ליבנו, נעצום עיניים ונהיה (שוב) איתך… כי הלב לא יאבד לעולם את מה שקיבל פעם ונצר.. אנחנו לעולם נשמור אותך בדמיוננו – חיה, שמחה, רוקדת, אוהבת ויפה כל כך.

אוהבת אותך..

טל

ב 8 בדצמבר 1970,  בשעה 4:00 לפנות בוקר, יצאה לאוויר העולם בת שלישית למשפחת שניידר- הגר, בת לדליה וחיים, אחות לנעמה וטל. הגר הייתה תינוקת יפה, זהובת שיער וחייכנית.

בחיקה של קריית- חיים שכל- כך אהבה, עשתה את צעדיה הראשונים, גדלה, למדה, והתבגרה. הייתה חניכה ומדריכה בתנועת “הנוער העובד והלומד”, פעילה נמרצת, תורמת ומובילה.
הגר, הייתה ילדה שנתנה מעצמה בכל תחום. תלמידה טובה, בת ואחות אוהבת ואהובה, חברת אמת. חברים וחברות מצאו אצלה מקלט בטוח ואוזן קשבת .ידעה לאהוב, לתת ולהעניק.

ביתנו היה מרכז עליה לרגל ולכל אחד ואחת נמצאה אצלה תמיד המילה הטובה, העצה הנכונה והיד התומכת. ילדה יפה ומוצלחת, ילדה של שמש וים, של גינס וחולצות טריקו, של ברט סגול, חיוכים, צחוקים ושמחת חיים.
התגייסה לצה”ל לנח”ל, ויצאה לקורס מ”כיות ולהדרכה, היא בחרה במסלול הקשה בלי פינוקים.
תיכננה להמשיך כמש”קית בקבוץ מלכיה, חלמה ללמוד משפטים לאחר השחרור.
מכאן יצאה לצבא עם חלומות הרבה, אך לא שבה אלינו לעולם.
ביום ט”ו בכסלו תש”ן (13.12.1989) ב 13 בדצמבר 1989 , חמישה ימים לאחר שחגגה יום הולדת 19, נפלה הגר בעת מילוי תפקידה. השאירה אחריה את ההורים דליה וחיים ואת שתי אחיות – נעמה וטל, המומים מכאב וצער.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתבה מפקדת היחידה:

“הגר הייתה מפקדת אחראית ויסודית, שימשה דוגמה אישית ותרמה רבות למערכת ולפקודותיה. משתתפים אנו בצערכם הרב, מפקדים, מפקדות, חברים וחברות ביחידה”.

פרח שנקטף, אך בליבנו יפרח לעד! תהי נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים.

nuriyot013net-net

מכאן ומשם, ובעיקר מהלב, הבלוג של: נורית בורגר ינאי

אישה, אמא, מכאן ומשם ומכל מקום מטיילת בדימיון, משוטטת בדרכי הנפש שלי, נושמת את האוויר שלנו וחולמת על צלילות הרים במקום אחר. כותבת למגירה ובעיקר במחשבה.

סיפורים נוספים של נורית בורגר ינאי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר